חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן חשפו קשר מדאיג בין חשיפה לזיהום אוויר לבין הישגים אקדמיים ירודים בקרב תלמידי בית ספר. המחקר, שפורסם ב-Environment International, הוא הראשון מסוגו שבחן את ההשפעות של איכות האוויר על התפתחות קוגניטיבית באמצעות נתוני חינוך כלל ארציים, וכאן ננסה לסכום אותו בעזרת Claude.
המחקר ניתח יותר מ-800,000 תלמידים בבחינות הסיום של בית הספר היסודי בדנמרק, והשווה את ציוני המבחנים שלהם לרמות של זיהום חלקיקים עדינים (PM2.5) באזור מגוריהם. לאחר שקלול השפעות של גורמים סוציו-אקונומיים, הממצאים היו בולטים: "ילדים המתגוררים בכתובות הכי פחות מזוהמות מובילים על פני הילדים המתגוררים בכתובות עם רמות הזיהום הגבוהות ביותר בנקודת ציון שלמה אחת עבור הממוצע של כל חמשת מקצועות הבחינה", קבעה המחברת הראשית, פרופ’ יון-הי לים.
למרות שלא ניתן להוכיח סיבתיות ישירה, הקשר החזק מצביע על כל שזיהום אוויר עלול לפגוע ביכולות הקוגניטיביות בתקופות התפתחות קריטיות בילדות. מחקרים קודמים כבר קשרו בין חשיפה לזיהום לבין פגיעה בהתפתחות המוח. "התוצאות שלנו נתמכות על ידי מחקרים בינלאומיים אחרים, שמראים כי זיהום אוויר יכול לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים", ציינה פרופסור זורנה יובאנוביץ' אנדרסן.
איכות האוויר היא בעיה אקוטית ברחבי דנמרק, כאשר רוב האזורים עומדים בממוצע על כפול מהמגבלה המומלצת של ארגון הבריאות העולמי עבור חלקיקים מסוג PM2.5 – כ-5 מיקרוגרם למ"ק. פליטות רכבים, פעולות חקלאות ושריפת עצים תורמים באופן משמעותי לרמות הזיהום.
מעבר להשפעות אקדמיות בלבד, החוקרים מזהירים כי התפתחות קוגניטיבית מעוכבת כתוצאה מזיהום עלולה להיות בעלת השפעות מזיקות מצטברות על הבריאות, הישגי הקריירה והשגשוג הכלכלי לאורך החיים. הם קוראים לפעולות מדיניות נחרצות כדי לרסן את משבר זיהום האוויר של דנמרק.
"התפתחות קוגניטיבית ירודה יותר משפיעה על רמת ההשכלה וההכנסה בבגרות. במילים אחרות, היא לא משפיעה רק על בריאותם, אלא על כל חייהם ועל החברה כולה", קבע יובאנוביץ' אנדרסן. "שינויים מבניים בדרך שלנו לזהם נחוצים לבריאותם של אנשים בדנמרק ובשאר אירופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו