הולנד נפרדת? הסמל הלאומי בסכנה

במשך דורות, מוכרת הולנד בזכות הסכרים, טחנות הרוח – ושדות הצבעונים הרחבים המושכים תיירים מרחבי העולם. אבל הסמל ההולנדי המובהק הזה מאוים כעת בשל שינויי האקלים, כפי שנסביר בעזרת Claude.

אריאן סמיט בן ה-55 טיפח צבעונים כל חייו, כחלק מהעסק המשפחתי משפחתו שהקים סבו ב-1940 – אך הוא אינו בטוח עוד כמה זמן יחזיק העסק, ואיתו התעשייה כולה. "האקלים השתנה. אנחנו יכולים להרגיש את זה. יש לנו יותר תקופות רטובות", הוא אמר לאחרונה לסוכנות הידיעות הצרפתית והצביע על חלקים משדותיו שמהם נעדר הצבע האדום או הוורוד של הפרחים האהובים. "בחורף שעבר היה מאוד רטוב. איבדנו בסביבות 8%-9% מהפקעות בשדות. הם נהרגו על ידי מים".

בין תופעות שינויי האקלים ניתן למנות חורפים קיצוניים יותר, עם יותר גשמים בשל לחות אטמוספירית גוברת. כמות המשקעים האדירה גורמת לפקעות הצבעונים להרקיב בטרם יספיקו לנבוט באביב.

מה שמסבך את המצב עוד יותר הוא שאחרי החורף הרטוב יותר, מגיע אביב חם ויבש יותר. בעבר היה סמיט משקה את שדותיו פעמיים עד ארבע פעמים בעונה, אך כעת הוא צריך להשקות אותם מדי שבוע. "זה הרבה יותר יקר. זה לפעמים קשה", הוא אומר.

סמיט מייצר 11 מיליון צבעונים מדי שנה בזכות עבודתו לאורך השנה. כעת כל זה נמצא בסכנה בשל מזק האוויר הקיצוני, שביום ביקורו של כתב AFP כלל שמש קופחת, רוחות עזות, ואז גשם כבד וברד – מגמה שלפי מרכז החיזוי של הולנד עומד להתגבר בעתיד. "אני מאוד חושש עכשיו (...) שבתקופה החמה לא יהיו להם מספיק שורשים לשתות את כל המים שהם צריכים, והם ימותו שוב", אמר סמית. "כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להתאים את עצמנו לשינוי האקלים הוא להיות ערניים 24/7, לראות מה קורה למוצרים שלנו בשדות, מה הם צריכים".

מעבר לשינויי האקלים, סמיט מאוים גם מפוליטיקה: בעקבות ה"ברקזיט", החילה בריטניה אתמול (שלישי) על ייבוא חקלאי בדיקות חדשות בגבולות, שעלולות לעכב את ההפצה ולהרוס את הצבעונים לפני שיגיעו ליעדם, מה שעלול לעלות לסמיט באיבוד 80% מלקוחותיו.

למרות המכשולים, סמיט מתכנן להעביר את העסק לדור הרביעי במשפחה – בנו טים בן ה-22. "זה קשה, אבל (...) אתה יכול להרוויח טוב בתעשיית הפקעות," אמר. הוא מאמין באופטימיות שיופיים של הצבעונים יתמיד. "אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים. אנחנו צריכים פרחים!".