נמצאה דרך לגרום לגוף לשרוף קלוריות בלי מאמץ

בואו נודה בזה: לרובנו לא היה מזיק לרדת כמה קילוגרמים – אבל אנחנו פשוט לא מתאמנים מספיק או אוכלים יותר מדי (והמהדרין מקפידים על שני הדברים גם יחד). כעת, יש פתרון באופק שלא דורש שינויים קיצוניים באורח החיים. Claude מביאה לנו את הבשורה שאפשר להגדיר כהיפך הגמור של "גורמת לנו להשמין מנחת".

חוקרים בדנמרק ובגרמניה חשפו "מתג כיבוי" גנטי, שמונע מבגירים לשרוף קלוריות ונמצא במאגרי "השומן החום". בגוף האדם (וכל יונק אחר) יש שני סוגי שומן – לבן וחום; השומן הלבן הוא זה שמצטבר סביב קו המותניים, בעוד שומן חום שורף קלוריות כדי לחמם את הגוף. בעוד שלתינוקות יש שפע של רקמות שומן חום, ככל שאנחנו מתבגרים כמות השומן החום יורדת. השאלה הגדולה של החוקרים הייתה מדוע השומן החום נעלם או "נכבה" בבגרות, ומופעל רק בחשיפה לקור.

התשובה, לפי מחקר חדש שפורסם ב-Nature Metabolism, היא חלבון בשם AC3-AT. חלבון זה פועל כמתג גנטי המכבה את יכולתו של שומן חום לשרוף קלוריות כאשר הוא מופעל. על ידי הסרה גנטית של "מתג הכיבוי" הזה בעכברים, החוקרים מצאו שבעלי החיים הצליחו לפתח עמידות להשמנת יתר, אפילו אם צרכו תזונה עתירת שומן במשך 15 שבועות. בהשוואה לעכברים רגילים, אלה ללא חלבון AC3-AT עלו פחות במשקל, צברו פחות שומן בגוף, והיו בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר בזכות פעילות מאגרי השומן החום שלהם.

למרות שעדיין נדרש מחקר נוסף, ההשלכות של גילוי זה הן מרחיקות לכת: אם מדענים יצליחו לפתח דרכים לחסימת חלבון AC3-AT בבני אדם, ייתכן שנוכל לשרוף שומן אפילו בלי פעילות גופנית אינטנסיבית או הגבלות אכילה אגרסיביות. מובילת המחקר, הַנְדֶה טוֹפֶּל מאוניברסיטת דרום דנמרק, אומרת כי "במבט קדימה, אנו חושבים שמציאת דרכים לחסימת AC3-AT יכולה להיות אסטרטגיה מבטיחה להפעלה בטוחה של שומן חום ולהתמודדות עם השמנת יתר ובעיות בריאות נלוות".