רגע לפני פסח: “מכת ארבה" נוסח אמריקה

פסח בפתח, הילדים לומדים בגנים על עשר המכות – ובארה"ב אף מתכוננים לחטוף בשבועות הקרובים "מכה" משלהם, בשל תופעת טבע שלא קרתה כבר יותר מ-200 שנה. הטינו את ידינו על Claude בציווי לשלח מייד את המידע על "מכת ארבה 2024”.

באביב שמתחיל בימים אלה, מיליארדי, אם לא טריליוני, ציקדות מוזרות ואדומות עיניים עומדות להגיח אל פני הקרקע ברחבי החוף המזרחי ומרכז ארה"ב, לאחר תקופה ארוכה של פעילות שקטה מתחת לאדמה. אמנם, בכל שנה מתרחשת פעילות של ציקדות בעונה הזו – אך השנה צפוי להתרחש אירוע חגיג מאוד, שלא אירע מאז 1803 – לפני 211 שנים.

ציקדות הן חרקים ייחודיים למדי. הן חיות רוב הזמן מתחת לאדמה, ופעם בתקופה יוצאות משם, מזדווגות תוך השמעת "צרצורים" מחרישי אוזניים שיכולים להגיע לעוצמה של מנועים סילוניים, ולאחר מספר שבועות מתחפרות חזרה בתוך האדמה וחוזרות למצוץ סוכרים משורשי עצים.

המילים "פעם בתקופה" הן המפתח למה שעומד לקרות השנה; זנים מסוימים של ציקדות עושות זאת כל שנה, אך זנים אחרים מציגים תדירויות נמוכות יותר. השנה, מצטלבים המחזורים של שני זנים: זן XIX (19), שיוצא מהאדמה פעם ב-13 שנים, וזן XIII (13), שיוצא מהאדמה רק פעם ב-17 שנה. האירוע הזה צפוי להביא למיליארדי, אם לא טריליוני, ציקדות שיצרצרו ברחבי מזרח ומרכז ארה"ב בשבועות הקרובים, כאשר במדינות כמו ג’ורג’יה התופעה כבר החלה בסוף החודש שעבר.

מדענים מציינים כי למרות ה"פלישה" המטרידה, הרעשנית והמעט מפחידה שלהן, ציקדות הן יותר מגעילות ממזיקות, ובניגוד לארבה הן אינן מהוות איום על עצי פרי וירקות. לעומת זאת, הן עצמן מהוות טרף לציפורים וחיות אחרות שאוכלות מהן ככל שמקורן או פיהן יכול לתפוס. דפוסי העלייה המרוחקים של הזנים הללו נחשבים לדרך אבולוציונית לבלבל את בעלי החיים שאוכלים אותן ולמנוע דפוס קבוע שיביא להכחדתן.

לציקדות יש כמה תכונות ביולוגיות מוזרות להפליא, שמייחדות אותן בעולם החרקים: בראשן איבר הנקרא משאבת ציקדה, המאפשרת לחרקים לחלץ נוזלים – לרוב מים – משורשי עצים, ולספק מזון במהלך שלב הנעורים התת-קרקעי שלהם במשך עשור פלוס. המנגנון מתגבר על הלחץ השלילי, שבדרך כלל מונע גישה נוחה לזרמי הלחות של שורשי העצים. תכונה יוצאת דופן נוספת של ציקדות קשורה לעובדה שחלק ממה שנכנס חייב גם לצאת החוצה; מחקרים מראים שציקדות הן נותנות השתן החזקות ביותר בטבע, ומסוגלות להוציא נוזלים במהירות של למעלה מ-3 מטרים לשנייה, בזכות שרירים מיוחדים שהופכים את צדן האחורי ל’תותח נוזלים’ ביולוגי. במהלך הזדווגות, צופים חסרי מזל מדווחים על תחושה כאילו יורד גשם מהשתן הקולקטיבי של להקות הציקדות על העצים.

דבר נוסף שמייחד את הציקדות הוא מחלת מין שעוברת בין וגורמת לאברי הרבייה שלהם ליפול, תוך שהיא הופכת אותן ל"זומבים" חיוורים עם פטריות לבנות שמפיצות את הזיהום הלאה.