הרבה יותר ממשחק: טטריס עוזר לפתח כישורים ממשיים ושימושיים

כשילד בן 16 עלה לאחרונה לכותרות לאחר שסיים את כל 157 שלבי המשחק "טטריס”, הוא הפגין שליטה בהיגיון המרחבי הדינמי שבבסיס משחק הווידאו האגדי. על ידי מניפולציה של חלקי הפאזל הנופלים המוכרים בדיוק רב לפני שנערמו עד לקצה העליון של המסך, הוא ניצח את המשחק והוכיח שעם הכישרון הנכון, הדבר אפשרי. ביקשנו מ-Claude להסביר את הכישורים הדרושים לנצח משחק כזה.

הבסיס למשחק טטריס מוצלח הוא הדמיה דינמית של החלקים, הנקראים "טטרומינו" (שילוב של טטריס ודומינו), ואז סיבוב שלהם והזזה שלהם באופן מושכל כדי ליצור ביניהם התאמות. שחקנים הממנפים מיומנויות ייחוס מרחביות יכולים לייעל את מיקומי האריחיים במהירות ולהצטיין במשחק.

אמנם, זה כרוך בחלקו בכישרון קוגניטיבי מולד – אך חשיבה מרחבית היא מומחיות נלמדת, הנבדקת ומשתדרגת ללא הפסקה באמצעות המשחק. בדיוק כפי שספורטאים ברמה עולמית מפתחים קואורדינציה אופטימלית לתחום עיסוקם לאורך שנים של תרגול, שחקני טטריס מובילים מחדדים את יכולת המניפולציות המרחביות תוך עמידה באתגר מהירות התגובה הנדרשת.

הכישורים שטטריס בונה עומדים בבסיס תחומים כמו ארכיטקטורה, אנימציה, הנדסה ומתמטיקה מתקדמת. כך, למשל, אנימטורים מבצעים מניפולציות של דמויות פריים אחר פריים, המזכירים את ה’נשירה’ והסיבוב של אריחים בקפידה; מהנדסים ואדריכלים מייצגים אובייקטים בעולם האמיתי באמצעות המרה מרחבית לדגמים מוקטנים; ובעיות אופטימיזציה חישוביות מעוררות התאמת צורות יעילה.

אז בעוד שטטריס מוצג בראש ובראשונה כמשחק כיפי ומתסכל למדי, הדרישות המרחביות שלו מציעות תגמול עמוק יותר: יכולות משופרות לדמיין דמויות בתנועה ובמרחב מאפשרות הצלחה בקריירות מדעיות רבות. בסופו של דבר, משחק הפאזל הנצחי מאמן מומחיות חיונית בהיגיון ששום ספר לימוד לא יכול להעביר טוב יותר.