כמעט כל ילד בעולם היה שם: אתם פוגשים בעל חיים כלשהו שנראה לכם מאיים, ואז אבא אומר לכם "אל תפחדו. הם יכולים להריח פחד", כאילו שכלבים, חתולים או קופים חושפים כלפינו שיניים רק כדי להטריל אותנו. אבל האם זה בכלל נכון שבעלי חיים מריחים פחד? ניסינו להבין, בעזרת Perplexity.
מחקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports בשנה שעברה בדק כיצד סוסים מגיבים לריחות הנפלטים על ידי בני אדם שחווים שמחה או גירויים מעוררי פחד. החוקרים אספו דגימות זיעה ממשתתפים שצפו בסרטוני שמחה ואימה, ולאחר מכן הציגו את הדגימות לסוסים לצורך הערכה. באופן מפתיע, הסוסים הציגו תגובות ברורות על סמך התוכן הרגשי של הדגימות, והפגינו יכולת יוצאת דופן להבדיל בין שמחה למצוקה.
המחברת הראשית, ד"ר פְּלוֹטין גַ'רְדאט, ציינה שהסוסים הפגינו התנהגויות ספציפיות כאשר נחשפו לריחות שונים, מה שמעיד על יכולת לזהות רמזים רגשיים שונים. בעוד שזה לא אומר שסוסים מבינים מהו פחד, אין שום ספק שהם מסוגלים להבחין בריחות הקשורים למצבים רגשיים משתנים בבני אדם.
חוקרים משערים שתרכובות כימיות שונות הקיימות בזיעה ממלאות תפקיד מרכזי בהעברת מידע רגשי בין מינים. תרכובות כמו אדרנלין ואנדרוסטאדינון עלולות להשפיע על תגובות בעלי חיים לריחות אנושיים, ולעורר שינויים התנהגותיים המבוססים על הקשרים רגשיים.
חקירות מקבילות, שכללו כלבי לברדור רטריבר, אימתו את הממצאים הללו, והדגימו את יכולתם של כלבים להבחין בין ריחות מאנשים חוששים או מאושרים. כלבים הפגינו התנהגויות מנוגדות כאשר נחשפו לריחות אלו, והדגישו את רגישותם לרמזים רגשיים המועברים באמצעות אותות כימיים.
מחקרים אלו הם אבני יסוד משמעותיות להבנת תקשורת רגשית בין מינים שונים. כעת מתוכננים מחקרים נוספים שיבדקו האם החשיפה של בעלי חיים לריחות שונים כאלה משפיעה על התגובות הרגשיות והאינטראקציות שלהם עם סביבתם.
עם זאת, כל זה לא צריך להפתיע אותנו יותר מדי: כפי שסיפרנו לאחרונה, מחקר של מכון וייצמן הוכיח שאפילו אנחנו, בני האדם, מזהים באופן תת-הכרתי את הרגשות השונים שמקושרים עם כימיקלים שנמצאים בדמעות. ואם אנחנו, עם חוש הריח המנוון שלנו, מסוגלים – כלבים, שמסוגלים לזהות מקום שהיינו בו לפני יממה לפי שרידי ריח, בהחלט מסוגלים לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו