מחקר חדש מגלה שגינות בבתי ספר עם "חינוך סביבתי" מטפחים בקרב התלמידים עניין לטווח ארוך בטבע, באופן שאינו קורה עם תלמידים שבבתי הספר שלהם אין גינות מטופחות, אלא רק חצרות משחקים. Claude סייעה לנו לתמצת את מסקנות המחקר, שנערך על ידי שני חוקרים בבית שפר יסודי במחוז יונאן ופורסם לאחרונה בכתב העת People and Nature.
החוקרים עקבו במשך סמסטר אחד אחר חוויותיהם של ילדים בבית ספר סיני זבו נשתל לפני עשור גן בוטני. הפעילויות בגינה הזו התגלו כמטפחות סקרנות ומעורבות רבות בנושאי טבע מאשר הגינות הבסיסיות בגני ילדים אחרים.
המפתח, על פי המדענים, היה העושר הסוחף של הגן. באמצעות התבוננות וחקירה ישירה, התלמידים יצרו קשרים רגשיים לעולם החי סביבם. בניגוד לבטון העירוני חסר החיים, נווה המדבר הקטן עורר שאלות ועניין שחשפו את המסתורין המסקרנים של הטבע ממקור ראשון.
אבל השפעת הגנים משתרעת מעבר לעיסוק באקולוגיה בלבד: ראיונות המשך עם ילדים בוגרי מחזורים קודמים בגן גילו שהם הפגינו יותר אמפתיה, כבוד ודאגה לשלומם של המינים שאותם הכירו בגן הבוטני. הדחף הזה נובע מיצירת קשרים עם הצמחים שהכירו בילדותם.
כאמור, ילדים שאינם חשופים לחוויות כאלו אינם מפגינים את אותה אהבה לטבע – ומחקרים רבים אחרים הראו שחשיפה לטבע מגבירה לא רק את האהבה לאותו טבע, אלא גם את יעילות הלמידה, הבריאות הנפשית, תשומת הלב ואפילו שיתוף הפעולה של תלמידים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו