האם הטלפון שלכם מאזין לכם? זו האמת המוחלטת

"פייסבוק לא רק צופה – אלא גם מקשיבה לטלפון הסלולרי שלכם" – המשפט הזה, שהופיע בכתבה שפורסמה על ידי תחנת טלוויזיה מקומית בפלורידה במאי 2016, הוא התיעוד הראשון, לפי אתר Gizmodo, למה שהפך מאז ל"עובדה" ידועה – אלא שמתברר שהיא כלל אינה עובדה. נעזרנו ב-Claude כדי לספר איך נוצר אחד המיתוסים הטכנולוגיים הנפוצים בעולם.

בכתבה, שמאוחר יותר הוצגה גם בשידור שבו ניתן לצפות למטה, צוטטה פרופ’ קלי בֶּרְנְס, שאמרה כי פייסבוק צופה ועוקבת אחר "כל דבר שאתם עושים בטלפון שלכם" כדי להתאים לכם פרסומות. התחנה פירשה זאת כאילו היא טוענת שפייסבוק גם מקשיבה לשיחות שלכם בחיים האמתיים באמצעות המיקרופון – אבל ברנס עצמה הבהירה מאוחר יותר שמעולם לא טענה דבר כזה. המאמר אף נמחק מהאתר של תחנת הטלוויזיה בנקודה כלשהי ב-2019, ללא כל רמז לסיבה. ובכל זאת, הדיווח המוטעה והמטעה כבר הצית את הרעיון, שלא נכבה מאז, שלפיו מטא, גוגל וחברות נוספות מאזינות לנו באמצעות המיקרופונים שבסמארטפונים שלנו.

התזמון היה כנראה חשוב: 2016 היא השנה שבה החלה פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, חברה שטענה שבזכותה הצליח דונלד טראמפ להיבחר לנשיאות ארה"ב על ידי פרסום סופר-ממוקד למספר קטן מאוד של אנשים במדינות מפתח שהיטו את תוצאת הבחירות. זאת לאחר שפייסבוק עצמה הודתה באותה שנה כי היא מספקת למפרסמים 98 פריטי מידע על כל משתמש – הרבה מעבר לרשימה הבסיסית של גיל, מגדר וכתובת שכבר היינו רגילים באותה שנה להניח שכל חברה באינטרנט יודעת עלינו.

אבל חוקרים מצאו אפס עדויות לאפליקציות שמפעילות מיקרופונים בסתר. למרות שאיסוף הנתונים עדיין מדאיג, השיחות שלכם בעולם האמתי עדיין פרטיות. בשנים האחרונות אפילו נוספו למערכות ההפעלה הנפוצות התראות חזותיות בכל פעם שהמיקרופון או המצלמה מופעלים – ולמרות זאת, רבים ממשיכים להאמין למיתוס, בשל העובדה שהוא מספק הסבר "נוח" לרמת המיקוד המדהימה של הפרסומות ברשת החברתית, ותוך התעלמות מוחלטת מכל הפרסומות הפחות רלוונטיות שהיא מציגה להם.

אז איך הפרסומות כל כך קולעות? לזה יש הסברים רבים – למשל, כתבים רבים שניסו לבדוק את רמת המיקוד הודו כי בניסיונות שלהם דיברו על דברים שקראו במיילים או שחבריהם סיפרו להם שקראו. לכן, כאשר הם ראו פרסומות לאותם דברים הסיבה לכך היתה שהחברה כבר ידעה שחיפשו אותם או שחבריהם התעניינו בהם. בכל פעם שניסוי נערך ב"תנאי מעבדה" – כלומר, עם כל ההרשאות מלבד גישה למיקרופון מכובות ועם חשבונות חדשים ו"נקיים" – הפרסומות לא היו קשורות בשום צורה לדברים שעליהם דיברו המשתמשים.