התקף אפילפטי – איך לזהות וכיצד לעזור כשמישהו לידכם חוטף כזה

אחד מכל 26 אנשים לוקה באפילפציה – מצב נוירולוגי הגורם להתקפי פרכוס חוזרים ובלתי צפויים. עם זאת, התקף בודד לא בהכרח מעיד על אפילפסיה, שכן התקף עלול להיגרם גם מפציעות חריפות, גמילה מאלכוהול, רמת סוכר גבוהה בדם וגורמים אחרים. למעשה, בערך 1 מכל 10 אנשים יסבול מהתקף בשלב מסוים בחייו. אתר המדע The Conversation הביא טיפים לזיהוי וסיוע למי שחווה התקף אפילפטי מד"ר ג’ייקוב פֶּלינֶן, נוירולוג מאוניברסיטת קולורדו המתמחה באפליפסיה. נעזרנו ב-Claude כדי לסכם אותם.

איך נראה התקף?
הסימנים להתקף אפילפטי יכולים להשתנות בדרכים רבות. עבור אנשים מסוימים, התקף עשוי להתבטא בתחושה פנימית שאינה נראית כלפי חוץ. רבים חווים תסמינים עדינים, ולא עוויתות בולטות. למשל: בהייה ממושכת או תנועות חוזרות. רק לאחר מכן הם מפתחים התקפי עוויתות בולטים יותר. עם זאת, סוג ההתקף שרוב האנשים מכירים – אובדן הכרה ופרכוסים של כל הגוף – הוא גם המסוכן ביותר. ההתקפים הפתאומיים נמשכים בממוצע מספר דקות. לאחר מכן, האדם עייף, מבולבל ומתאושש במשך מספר דקות עד שעות.

עבור אלה הלוקים באפילפסיה, המאפיינים של ההתקפים נוטים להיות מאוד עקביים בכל פעם. ההתקפים הנפוצים ביותר, המהווים שני שליש מכלל ההתקפים, הם התקפים ממוקדים הנובעים מאזורים מסוימים במוח.

מה גורם להתקפים?
הם נובעים מהתפרצויות חריגות של פעילות חשמלית, המשבשת את התפקוד התקין של המוח ומעוררת פעילות מוגזמת באזורים המושפעים, מה שעלול להוביל לתגובה בחלקי הגוף התואמים.

אם אתם עדים למישהו שחוטף התקף, העדיפות העליונה היא הבטחת שלומו והגנה עליו מפני פציעה. עזרו לרכך נפילה על הרצפה, אם היא קורית, כדי לאפשר לגוף ‘נחיתה רכה’, והניחו עצם רך מתחת לראשו של האדם.

סובבו אותו על הצד כדי לשמור על נתיב אוויר פתוח. הימנעו מהכנסת חפצים לפיו, קשירתו או צעקות – אף אחת מהטקטיקות הללו לא מועילה או בטוחה. בדקו תעודה מזהה רפואית, כמו צמיד. על אף שהנשימה עשויה להיות לסירוגין, ההתקף ימשיך במסלולו ולא ניתן לעצור אותו.

כאשר הפרכוסים מפסיקים אך האדם עדיין לא מגיב, השאירו אותו על הצד ועקבו אחר הנשימה. כשהוא מתעורר, עזרו להעביר אותו למרחב בטוח ולעזור לו להתמצא אם הוא מבולבל. אין לנסות להאכיל או להשקות אותו עד שהוא ערני לחלוטין.

כל רגע חשוב – התקשרו למגן דוד אדום (101) אם ההתקף נמשך מעל 5 דקות או שמספר התקפים קורים ברצף. גם בעיות נשימה, היריון שקורה במים, התקף ראשון של האדם או היותו לא מאובחן כאפילפטי הן סיבות לחייג למגן דוד אדום.

אלו עם אפילפסיה נושאים לעתים קרובות תרופות הצלה מהירות, כמו בנזודיאזפינים. קרוביהם עוברים תדרוכים בהכנסתן לגוף במקרה הצורך. אם התרופה היא גלולה – אסור להכניס אותה לפיו בזמן ההתקף.

גם אם אתם מזהים מישהו שלא מגיב מבלי שייראה כאילו הוא עובר התקף – כדאי לחייג למגן דוד אדום, מאחר וייתכן כי מדובר במנת יתר.