X

זה מדעי: כך תכינו ‘שיקוי אהבה’ ביום האהבה הזה

מרצה לכימיה חושף ששיקוי אהבה הוא לא סתם מיתוס, אלא אפשרות שקיימת מבחינה מדעית – אלא שהוא טוען שחבל על המאמץ, משום שאפשר להתאהב בעזרת אמצעים הרבה יותר פשוטים וזמינים

זוג מאוהב. צילום: GETTY

יום האהבה כבר כאן ואין לכם עם מי לחגוג אותו? ייתכן שתוכלו לגרום לאדם אחר להתאהב בכם בעזרת "שיקוי אהבה" – כך לפחות טוען ד"ר אלכס בייקר, מרצה לכימיה מאוניברסיטת וורוויק שבאזור מרכז בריטניה. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר איך, ולמה אף אחד עוד לא עשה את זה.

בייקר מציין שמאחורי תהליך ההתאהבות מסתתרים תהליכים כימיים שגורמים לסערת הרגשות העזה של חיבור ותשוקה. את התהליכים הללו מניעים ארבעה נוירוכימיקלים (כלומר חומרים כימיקליים המשפיעים על המוח) מרכזיים:

• דופמין – יוצר תחושות של הנאה ותגמול בעת אינטראקציה עם בן/בת זוג.
• אדרנלין – ממריץ את הלב במהלך מפגשים.
• סרוטונין – שולט במצב הרוח, הרווחה והתשוקה המינית. לעומת זאת, רמות נמוכות שלו מייצרות כאב לב.
• אוקסיטוצין – אחראי לתחושות של אמון וחיבור, ומשתחרר במהלך יחסי מין.

"המבנים של דופמין ואדרנלין דומים מאוד מבחינה כימית – הבדל של כמה אטומים בלבד אבל הבדל גדול בהשפעה", מציין בייקר. הוא מוסיף כי כמה תרופות כבר מבוססות על חיקוי ההשפעות של החומרים הללו, וכי אלכוהול מפעיל גם הוא את תגובת מרכז התגמול במוח.

הכימיקלים הללו משתנים ככל שהיחסים מתקדמים – הסרוטונין מתאזן לאחר השיאים הראשוניים, בעוד שאוקסיטוצין נשאר חיוני לקשר ארוך-טווח. "הדרך שבה הכימיקלים האלה משתנים ממש משפיעה על הרגשות. אז האם זו אהבה, או רק כימיה?" הוא מהרהר.

תיאורטית, היסודות הכימיים של האהבה פותחים את הדלת לפיתוח "שיקוי אהבה", כדי לעורר באופן מלאכותי את המסלולים המולקולריים הללו. עם זאת, אספקת כימיקלים כאלה למוח תהיה אתגר משמעותי. בייקר מציין כי קשה לפתח חומרים מלאכותיים שיגרמו לחומרים הנכונים להגיע למקום הנכון בזמן הנכון. מדובר בפיתוח שיעלה מיליונים רבים – בעוד טעם של שוקולד וריח פרחים מסוגלים להוביל לשחרור של אותם כימיקלים בשבריר מהמחיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר