אתמול הודיעה פרטנר שהיא מצטרפת לסלקום ולמספר חברות נוספות ומתחילה לשווק חשמל לצרכנים. אלא שנתונים מחו"ל מראה שגם כאשר צרכנים יודעים שבאפשרותם לחסוך כסף רב בחשבון החשמל – הם לא ממהרים לעבור, ובדרך כלל לא עוברים כלל, גם אם הם מצהירים כי הם מתכוונים לעשות זאת. מחקר חדש ניסה לברר מדוע. נעזרנו ב-Claude כדי לסכם את המסקנות.
המחקר, שנערך על ידי הכלכלנית כריסטינה גְרַוֶורְט מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק, סקר יותר מ-10,000 דנים לגבי המודעות שלהם על פתיחת שוק החשמל במדינה, כוונותיהם לעבור ספק ושאלת המעבר בפועל. התוצאות חשפו פערים ניכרים בין כוונות למעשים: כאשר המשתתפים קיבלו מידע על החיסכון הפוטנציאלי מהמעבר (כ-500 עד 1,280 שקל לשנה בהמרה מקרונות דניות), ואף הצעה לניסיון של השירות חינם כדי להקל על המעבר, מעל 30% הצהירו על כוונתם לבצע את המעבר. עם זאת, בפועל פחות מ-4% עברו בסופו של דבר. האינרציה הזו נמשכה למרות העובדה שהחיסכון הפוטנציאלי היה משמעותי, ולמרות הסרת חסמים נפוצים כמו ידע מוגבל ועלויות מעבר גבוהות.
מה יכול להיות הגורם לכך? לדברי גרוורט, העדפת המצב הקיים ונטייה לדחיינות הן גורמי המפתח. רוב האנשים מתכננים להחליף בנקודה עתידית מעורפלת כלשהי – תוכנית שנשכחת מליבם בסופו של דבר. אנשים שביצעו את המעבר באופן מיידי היו חריגים נדירים. גם תכונות אישיות שיחקו תפקיד: אלה שנוטים יותר לבטוח באחרים ולהימנע מסיכונים היו בעלי סיכוי נמוך יותר לבצע את המעבר, גם אם זיהו את החיסכון הפוטנציאלי.
בהתחשב בהעדפות הצרכנים הללו, גרוורט מציעה מדיניות של התערבות, למשל על ידי מערכת הקצאה אוטומטית שמעבירה כל משק בית לתוכנית הזולה ביותר הזמינה עבורו. כך ייחסך לאנשים כסף באופן אוטומטי, אלא אם יבחרו לעבור ידנית למסלול יקר יותר מסיבותיהם שלהם. לדבריה, ראיות ראשוניות מראות שדנים רבים יברכו על שינויים כאלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו