אנחנו יודעים. אתם כבר לא ילדים, והם כבר לא מבינים אתכם – אבל לדבר עם ההורים על התמודדויות אישיות בגיל ההתבגרות באופן פתוח הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לרווחה הנפשית שלכם בדרך לעתיד מזהיר. קבוצה של צעירים עבדה עם יוניסף כדי לגבש עצות לבני נוער שיהפכו שיחות כאלו לפחות מוזרות ויותר טבעיות. הסתייענו ב-Claude כדי לתמצת אותן.
ראשית, הקדישו זמן לפני השיחה כדי לארגן את המחשבות שלכם. אתם לא צריכים לשתף הכל בבת אחת – התחילו בנושא אחד או תחום אחד והרגשותיכם לגביהם. לאחר מכן תוכלו להמשיך בדיון בשיחות המשך, כאשר תרגישו מוכנים לשתף פרטים או תחומים נוספים.
בחרו הזדמנות להעלות את הנושאים כשההורים לא מוסחים או ממהרים. אמרו להם שאתם רוצים לדבר על משהו חשוב, כדי לאותת להם שמדובר בשיחה רצינית – כזו שדורשת להפסיק לסמס לבוס או לשכן לאופן-ספייס או לכבות את הטלוויזיה.
כאשר אתם מדברים עם ההורים, הביעו בכנות את מה שעולה על דעתכם – גם אם אתם חושבים שזה עשוי להיות מביך. זכרו שההורים בדרך כלל רוצים את הטוב ביותר עבורכם, ולכל הפחות ינסו להבין אתכם. אולי הם אפילו יזדהו עם רגשותיכם.
צפו לשאלות מההורים, בניסיון להבין את הרגשתכם ומה הם יכולים לעשות כדי לתמוך בכם או לסייע. היו נכונים לענות על שאלות כאלו – אך מצד שני, אל תחששו לעצור את הדיון אם אתם מרגישים שהוא הופך לחקירה או סתם מעמיס עליכם רגשית קצת יותר ממה שאתם מוכנים להתמודד איתו באותו רגע.
אל תתייאשו אם השיחה הראשונה לא הולכת בצורה מושלמת. היפתחות בפני ההורים היא צעד גדול. היו סבלניים בזמן שגם אתם וגם הם לומדים לנהל את השיחות החשובות הללו בצורה נינוחה יותר.
לסיום, אל תפחדו לבקש עזרה מההורים בקביעת תור לרופא או למטפל מקצועי. גם זה יכול להועיל מאוד. עם כנות ואכפתיות משני הצדדים, התקשורת בין הורים לבני נוער יכולה להועיל לכולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו