הפרעת קשב וריכוז (ADHD: Attention Deficit Hyperactivity Disorder), תופעה מאופיינת בדפוסים התנהגות של אי הקשבה, היפראקטיביות ואימפולסיביות, אובחנה לראשונה בשנת 1902 על ידי רופא ילדים בריטי, ג'ורג' פרדריק סטיל, שהציג את התיאור המפורט הראשון של התופעה בילדים שאותה כינה 'פגם בשליטה מוסרית', אם כי אבחנתו הוכרה כרפואית שנים מאוחר יותר, ב-1980.
מאותה נקודה, ההבנה והטיפול בהפרעה החלו להתפתח באופן משמעותי. תקופה זו סימנה את תחילתו של מחקר מוגבר על המצב, שהוביל להבנה טובה יותר של הסימפטומים, הסיבות והווריאציות שלו. גישות הטיפול בתקופה זו התמקדו בעיקר בתרופות, במיוחד בחומרים ממריצים, כמו גם בטיפולים התנהגותיים. ההכרה הרשמית סייעה להגביר את המודעות והובילה לגישות סטנדרטיות יותר לאבחון ולטיפול.
ההפרעה הוכרה כמשפיעה לא רק על ילדים אלא גם על מבוגרים. היום ידוע שמרבית הילדים שסובלים מהפרעת קשב 'סוחבים' את התסמינים גם לתקופות אחרות בבגרותם. ליאונרדו די קפריו, ג'סטין טימברלייק, מייקל פלפס, מייקל ג'ורדן, סימון ביילס, ליידי גאגא, וופי גולדברג, אדם לוין, טום קרוז, ג'ים קארי, וויל סמית, Will I Am, ניקי מינאז', הם רק כמה ידוענים שנקשרו להפרעת ADHD, כמה מהם דיברו על כך בגלוי. מייקל פלפס סיפר למשל, שאובחן בכיתה א, והבריכה שימשה עבורו להוצאת אנרגיה. ליידי גאגא, לעומת זאת, לא דיברה בפומבי על הפרעת קשב וריכוז. היו כמה שמועות והשערות באינטרנט לגבי האפשרות שהיא סובלת מההפרעה, אבל היא מעולם לא אישרה או הכחישה אותן. מכל מקום, פתיחותם של ידוענים מצליחים עוזרת בהדגשת המגוון הרחב של הכישרונות והיכולות של אנשים עם ההפרעה, מה שמוכיח שניתן להגיע להצלחה רבה תוך כדי ניהול תסמיני ADHD.
מאמר זה, בסיוע ChatGPT, מתעמק בניואנסים של תסמיני הפרעת קשב וריכוז ובדרכים לקבלת אבחנה רשמית, ושופך אור על מצב שמשפיע על מיליונים.
שלוש הפנים של ADHD
על פי הנחיות האבחון העדכניות ביותר ב-DSM-5 (מהדורה 5 של ה'מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות', המאבחן ומסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן בהוצאת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית), להפרעת קשב וריכוז שלושה אופנים נפרדים של ביטוי:
אי הקשבה (ADHD-I)
אנשים עם סוג זה של ADHD מראים בעיקר תסמינים של חוסר תשומת לב ללא היפראקטיביות ואימפולסיביות הקשורים בדרך כלל לצורות אחרות של ADHD. סוג זה לעיתים פחות בולטת מהסוגים האחרים מכיוון שהיא אינה כרוכה בהיפראקטיביות גלויה ולכן עשויה לא להיות מאובחנת או לא מורגשת.
היפראקטיבית-אימפולסיבית (ADHD-HI)
בסוג זה, אנשים מציגים בעיקר היפראקטיביות ואימפולסיביות, עם פחות תסמינים של חוסר תשומת לב. לעתים קרובות קל יותר לזהות סוג זה של הפרעת קשב וריכוז בשל ההיפראקטיביות הנראית לעין והתנהגויות אימפולסיביות.
מצגת משולבת (ADHD-C)
זוהי הצורה הנפוצה ביותר של הפרעת קשב וריכוז ומאופיינת בשילוב של תסמינים חוסר תשומת לב ותסמינים היפראקטיביים-אימפולסיביים. אנשים עם המצגת המשולבת מציגים שישה סימפטומים או יותר הן מקבוצת חוסר הקשב והן מקבוצת ההיפראקטיביות-אימפולסיביות. סוג זה לוכד ביעילות את כל טווח הסימפטומים של ADHD ומשקף את מורכבות ההפרעה, שבה התסמינים יכולים לחפוף ולהשתנות לאורך זמן.
10 סימנים מרכזיים המאותתים - יש לכם ADHD
זיהוי הפרעת קשב וריכוז מתחיל בהבנת תסמיני הליבה שלה, שלעיתים חורגים מעבר לחוסר היכולת הסטריאוטיפית לשבת בשקט. להלן עשרה אינדיקטורים מרכזיים:
1.אתם מתפתלים
סימן היכר של הפרעת קשב וריכוז, במיוחד תחת הקריטריונים ההיפראקטיביים-אימפולסיביים, כולל הקשה, התפתלות או חוסר יכולת להישאר בישיבה במצבים צפויים.
2. יש לכם בעיה עם ארגון
קושי בארגון משימות ופעילויות יכול להצביע על הפרעות קשב וריכוז, לעתים קרובות משקף בעיות עם מיקוד והתמדה.
3. אתם מאחרים לעתים קרובות
תפיסת זמן לקויה מובילה לעיתים קרובות לאיחור, תכונה שכיחה בקרב אלו עם הפרעת קשב וריכוז.
4. אנשים אומרים שאתם שכחנים
אי מיקום חפצים או שכחת פגישות הם סימנים המצביעים על הפרעת קשב וריכוז, הקשורים לליקויים בזיכרון העבודה.
5. אנשים מתלוננים שאתם לא מקשיבים
חוסר הקשבה או דיבור מוגזם, אפילו כשמגיע תורו של מישהו אחר, מציג את חוסר הקשב והאימפולסיביות הקשורים להפרעות קשב וריכוז.
6. יש לכם בעיות ריכוז
נאבקות לשמור על מיקוד, במיוחד במשימות מייגעות או חוזרות על עצמן, היא תלונה תכופה של אנשים עם ADHD.
7. אתם משאירים משימות לא גמורות
חוסר היכולת להשלים משימות עקב איבוד מיקוד או עניין מעיד על הפסקות קשב האופייניות להפרעות קשב וריכוז.
8. חסרה לכם בקרת דחפים
נטייה להפריע או לפעול ללא מחשבה מוקדמת משקפת את מרכיב האימפולסיביות של ADHD.
9. אתם מתקשים לשלוט ברגשות שלכם
החל מעצבנות ועד להתקפי זעם, יכול גם להעיד על ADHD.
10. היו לכם בעיות התנהגות בילדות
היסטוריה של בעיות התנהגות הקשורות ל-ADHD לפני גיל 12 היא קריטריון אבחוני מכריע.
לקראת אבחון
בעוד שכלי הערכה עצמית מציעים נקודת התחלה עבור אנשים החוששים שיש להם ADHD, הם אינם יכולים להחליף הערכה מקצועית. אבחנה רשמית מחייבת הערכה מקיפה על ידי ספקי שירותי בריאות או אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, המבוססת על קריטריונים הכוללים את הימשכות התסמינים למשך שישה חודשים לפחות.
לסיכום, המסע להבנת הפרעות קשב וריכוז וחיפוש אבחון עלול להיות כרוך בבלבול ותפיסות שגויות. עם זאת, זיהוי הסימנים והתסמינים הוא הצעד הראשון לקראת ניהול ותמיכה. בין אם מדובר בחיפוש אחר בהירות על חוויות אישיות או בהבנה טובה יותר של אדם אהוב, מודעות והכוונה מקצועית הם המפתח לניווט במורכבות של ADHD. עם אבחון וטיפול נכונים, אנשים עם ADHD יכולים לרתום את החוזקות הייחודיות שלהם ולנווט דרך להצלחה ולהגשמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו