שוב שכחו אותו: שחקני "שכחו אותי בבית" מלבד קאלקין משתפים סודות מאחורי הקלעים

"שכחו אותי בבית" הוא אחד הסרטים האייקוניים של כל הזמנים. גם היום, כמעט 25 שנה לאחר יציאתו, הוא ממשיך להיות אהוב ונצפה בכל רחבי העולם. לפני כ-6 שנים, התאחדו צוות השחקנים ששיחקו את משפחת מקאליסטר בסרט לשחזר זכרונות מאחורי הקלעים – וגם הפעם השאירו את מקולי קאלקין, הכוכב הגדול של הסרט, בבית (או, מה שיותר סביר להניח, גמילה). ביקשנו מ-ChatGPT לסכם לנו כמה אנקדוטות מהמפגש.

למרות שהסרט מדבר על הבדידות של קווין, הבן שנשכח מאחור, סנטה מוזס מיקאן, שגילמה את טרייסי מקאליסטר, מדגישה כי עיצוב הסט נועד דווקא להדגיש את חשיבותה של המשפחה.

טרי סנל, ששיחקה את דודה לסלי, נזכרת בדינמיקה המצוינת על הסט, ואומרת שהילדים בנו ביניהם מערכות יחסים קרובות מאוד. בתוך הכאוס של הצילומים, לא רק הילדים, אלא צוות השחקנים כולו יצר קשרים מתמשכים. דיאנה ריין, שגילמה את סונדרה מקאליסטר, מעלה זיכרונות מארוחת ערב שבה התנהגות חופשית למדי הובילה להטחת קוביות קרח על ג'ון הרד, שגילם את האב פיטר מקאליסטר. האחווה המשיכה מחוץ למסך, עם טיולים קבוצתיים שתוכננו בסופי שבוע והפסקות משותפות שבמהלכן בילו השחקנים יחדיו (ולא כל אחד בטריילר אחר, כפי שנהוג בצילומים של סרטים רבים).

ג’דדיה (ידידיה) כהן, רוד מקאליסטר בסרט, מדגיש את החוויה הייחודית של עבודה ולימוד משותף. בין הסצינות, השחקנים הצעירים שיתפו פעולה עם חונכים, ויצרו קשרים שחרגו מעבר למסך.

כשהיא משקפת את ההצלחה המתמשכת של הסרט, קריסטין מינטר אומרת שהאווירה השמחה של הסרט, שנוצרה בין היתר הודות למערכות היחסים העמוקות והמצוינות מאחורי הקלעים, תרמה למשיכה הרחבה שלו. הנושא המרכזי של הסרט, הפנטזיה לעשות שטויות לא בהכרח חינוכיות לבד בבית, מהדהד עם הרצון של כל ילד להתנתק מהמשמעת המשפחתית.

מקולי קאלקין, שאמנם לא השתתף בראיון האיחוד ההוא, כן הוזכר בו, בין היתר על ידי סנל, בזכות המנהג שלו ללעוג למבוגרים שהשתתפו בצילומים על ידי מעבר ביניהם עם שקית חומה כדי שישימו בה מטבע בכל פעם שקיללו ליד הילדים שהשתתפו בסרט.

למרות הלחץ על מקולי בתור שחקן ראשי בגיל עשר, צוות השחקנים זוכר אותו כילד מתוק ושובב. הביקור הבלתי צפוי של "מלך הפופ”, מייקל ג'קסון, על סט הצילומים לסרט השני, ללא הודעה מראש ולמשך יום שלם שבו בילה עם השחקנים והצטלם איתם, מוסיף פנינה זכורה במיוחד.

בשורה התחתונה, לא רק שהסרט זכור על ידי משתתפיו כתקופה נעימה, אלא שהוא ממשיך להשפיע על חייהם עד היום: מרונה מודה שההצלחה המתמשכת השפיעה על מצבו הכלכלי ב-25 השנים האחרונות. דיאנה ריין, שבעבר נאבקה לצאת מהקישור עם הסרט, גם היא כבר למדה לקבל אותו כחלק מחייה שמעורר בה זכרונות נוסטלגיים.