תרגיעו: עכבישים מפחדים מכם יותר מכפי שאתם מפחדים מהם

עכבישים הם כנראה בעל החיים הקטן ביותר שזוכה לעורר את כמות הפחד הגדולה ביותר בקרב בני אדם. יותר אנשים מפחדים מעכבישים מאשר מכלבים, שהורגים הרבה, הרבה יותר בני אדם – אך לא רק שרובם המוחלט לש העכבישים לא מהווים איום ממשי לחיי אדם, הם גם מפחדים מאיתנו יותר משהארכנופובים בינינו מפחדים מהם, ויש לנו סיכום של מחקרים שמעידים על כך, שכתבנו בעזרת Claude. 

קחו לדוגמא את עכביש ה-Jorō – כינויו של עכביש גדול, צבעוני ומאיים מאוד למראה שנפוץ בדרום-מזרח אסיה, ובשנים האחרונות עורר דאגה רבה לאחר שדווח כי החל להיות נפוץ גם בחלקים מארה"ב. כאשר הם חשים בנוכחות איום פוטנציאלי – כמו בן אדם – הם מעמידים פני מתים במשך יותר משעה.

אסטרטגיות הגנה אחרות כוללות הסתתרות, הסוואה, או אפילו התקרבות מסוכנת לטורפים קטנים יחסית כדי להימנע מה"טורף" הגדול יותר.

ברור שעכבישים רואים בבני אדם ענקים מאיימים שיש להימנע מהם, ולא לתקוף אותם. לפי חוקרים ומומחים לעכבישים, הסיקור התקשורתי נוטה להגזים באיום הנשקף מעכבישים, ומזין את הארכנופוביה. במציאות, אף עכביש לא מופיע ברשימת החיות המסוכנות של ארגון הבריאות העולמי – שוב, לעומת כמה מידידינו הטובים ביותר.

הפחד הלא פרופורציונלי שלנו מעכבישים נובע כנראה מצורך אנושי כללי לשלוט בסביבה שלנו, שעכבישים נוטים לפלוש אליה בעדינות ו’לזהם’ בקורים שלהם. אבל התגובה המוגזמת הזו גורמת לבעיות: שימוש בחומרי הדברה לחיסול עכבישים בחקלאות עלול לעלות באיבוד שירותי ה’הדברה’ שלהם נגד מזיקים עמידים יותר.

אנחנו גם מזלזלים בהבטחה הרפואית של ארס עכבישים, ומסתמכים על תגובות רגשיות, ולא על עובדות, בסיקור עכבישים. כך אנחנו נוטים להתעלם מההתאמות האבולוציוניות המרשימות והתפקידים האקולוגיים שלהם.

בשורה התחתונה, אין צורך לפחד מעכבישים. אם רואים עכביש בסביבה, צריך לשקול את התגובה בזהירות על בסיס עובדות, ולא להיתפס לפאניקה. לא כל עכביש בסביבה אנושית צריך להרוג בדריכה או בריסוס רעלים. לפעמים עדיף לתת להם להמשיך בדרכם ולא להפחיד אותם בתגובות הנפחדות שלנו מהם.