תפוקת הדבש הממוצעת לכל מושבת דבורים בארה"ב ירדה באופן מסתורי מאז שנות ה-90, מה שמדאיג יצרני דבש וחוקרי דבורים כאחד. כעת, ניתוח של 50 שנות נתונים בתחום חושף את ההשפעות המובילות לירידה הזו. הסתייענו ב-Claude כדי לפרט את הרקע לבשורה המרה.
המחקר הנרחב של גבריאלה קווינלן, דייויד מילר וכריסטינה גרוצינגר מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, חשף שפוריות הקרקע ואקלים אזורי יוצרים קו בסיס להזנת מאביקים מפרחים. אבל פיתוח קרקעות לנדל"ן ותעשייה, שימוש בכימיקלים, תנודות מזג אוויר ואובדן בתי גידול מפחיתים את אספקת הפרחים שדבורים זקוקות להם.
מכיוון שחומרי הגלם הדרושים לייצור דבר מסופקים על ידי פרחים, הפחתת הפרחים והפריחות יוצרת תגובת שרשרת במעלה שרשרת המזון ופוגעות בכוורות. עליית הטמפרטורות עשויה להעלות את כמות המשאבים באזורים מסוימים, כגון לב החוף המערבי של ארה"ב – אך באופן כללי היא מפחיתה את תפוקת הדבש הכוללת ברחבי המדינה.
מדענים מדגישים שפרחים מקיימים לא רק את תפוקת הדבש, ומאפשרים האבקה שעומדת בבסיסן של מערכות אקולוגיות וחקלאיות. למרות ששינויי האקלים ומאפייני הקרקע קשים לשינוי מהיר, הניתוח מצביע על הגבלות על שימוש בקוטלי עשבים, שיקום בתי גידול וסיוע במכוורות עשויים לפצות על מחסור בפרחים.
המחקר מאפשר למעצבי מודלים להעריך טוב יותר כיצד שינויים סביבתיים ישנו את הנופים עליהם נסמכות הדבורים. אבל המסר הכולל ברור: נזק לסביבה "מרעיב" את הדבורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו