X

'אני אוהב אותך עד נשמתי האחרונה': מכתבי פרידה בלתי נשכחים מההיסטוריה

משולשי אהבה, חלומות מנופצים ובגידות הרסניות - ההיסטוריה מגלה ששברון לב היה לא פעם חוויה אנושית מובנית בתוך סיפורי אהבה גדולים. החל מזה של פרידה קאלו ועד לזה של נאפוליאון, מכתבים אלו נכתבו על פני מאות שנים ויבשות והם מציעים הצצה נוקבת לכוחה של המילה הכתובה

נישאו, התגרשו, וחוזר חלילה. אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון . צילום: צילום: GettyImages

בדברי הימים של ההיסטוריה, בתוך סערת המלחמות והמהפכות, מסתתרים סיפורי אהבה ואובדן מרתקים, לעתים קרובות קורעי לב. מכתבי הפרידה בלתי נשכחים מן ההיסטוריה, פרי עטן של דמויות מפורסמות, הם עדות נוקבת לכאב הלב האישי ולחוויה האוניברסלית של אהבה שנקטעה. מכתבים אלה, עשירים ברגש וברהיטות, מציעים הצצה ייחודית לרגעים האינטימיים של מי שעיצבו את עולמנו. בסיוע ChatGPT, מילות מפתי ממכתבים שלא רק מתעדים את סיומם של מערכות יחסים רומנטיות, אלא גם מזכירים לנו שמאחורי כל דמות גדולה בהיסטוריה, יש לעתים קרובות רגש אנושי, נצחי ומשכנע כמו ההיסטוריה עצמה.

אמנות, אהבה וכאב: פרידה קאלו לדייגו ריברה (1939)

מערכת היחסים הסוערת של פרידה קאלו עם דייגו ריברה מובלעת במכתביה הנלהבים. באחד, היא כותבת, 'אני לא יכולה לדבר עם הקול שלי, אז אני מדברת עם הציורים שלי', המשקפת את הקשר העמוק בין האמנות שלה לחייה האישיים. מכתביה של קאלו חושפים את עוצמת האהבה והכאב שלה, ומציעים הצצה גולמית אל נשמתה.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Marlon Brando Estate™ (@marlonbrando)

האמן המעונה: מרלון ברנדו לסולאנג' פודל (1950)

"אני אוהב אותך, יקירתי," התוודה מרלון ברנדו, ועוצמתו מדממת דרך הדיו. עם זאת, השחקן המפורסם חשש ממחויבות, והותיר את השחקנית סולאנג' פודל שבורת לב עם מכתב שחשף את הפגיעות מתחת לפרסונה הקשוחה שלו.

חובה מול תשוקה: אדית וורטון למורטון פולרטון (1895)

"הקרב חסר תועלת", אמרה אדית וורטון, הסופרת עטורת השבחים, לאהובה. אילוצים חברתיים של סוף המאה ה-19 אילצו אותה לנתק את הרומן הנלהב שלהם, דבריה מדגישים את הקורבנות שנשים הרבו להקריב בשם ציפיות החברה מהן.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Jackie Bouvier Kennedy Onassis (@jkennedyclass)

מצאה סנאטור מבטיח ואת ייעודה: ג'קי קנדי ​​לבוורלי קורבין ג'וניור (1951)

"אני אוהבת אותך, אבל אני אוהבת את עצמי יותר", הכריזה ג'קי בובייה, בקרוב קנדי, והפרה את אירוסיה. ההצהרה הפשוטה אך החזקה הזו הציגה את עצמאותה וחוזקה של הגברת הראשונה לעתיד, תכונות שיגדירו את חייה.

תשוקות מסובכות: לורד ביירון לליידי קרוליין לאמב (1812)

"פרידה, קרוליין היקרה ביותר," כתב ברוך מתעתע לורד ביירון, המשורר הרומנטי הידוע לשמצה. למרות הטון האוהב, מכתבו סימן את סיום הרומן ההפכפך ביניהם, והותיר את ליידי קרוליין לאמב אכולת אהבה נכזבת.

אהבה והקרבה: מאטה הרי לוואדים צ'רקסוב (1917)

"אני מתה למען צרפת", הכריזה מאטה הארי, הרקדנית האניגמטית והסוכנת הכפולה לכאורה, במכתבה האחרון למאהבה. מול הוצאה להורג במהלך מלחמת העולם הראשונה, היא הודתה על חפותה ואהבתה, והותירה אחריה מורשת אפופה מסתורין ותככים.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Anne Boleyn (@anne_boleyn1536)

פרידה של מלכה: אן בולין להנרי השמיני (1536)

"אני לא פוחדת מהמוות", כתבה אן בולין, כשהיא ממתינה להוצאתה להורג בתא מעצר במצודת לונדון בהאשמות מופרכות שרקח בעלה המאוהב המאוהב באישה אחרת, המלך הנרי השמיני, מכתבה מלא ההוד והמתריס שימש עמדה אחרונה נגד אכזריותו של המלך כלפי רעייתו ואם בתו, בת השלוש אז, אליזבת, היא אליזבת ה-1, שמלכה על אנגליה גדולה וחזקה יותר מזו של אביה.

כאב הלב של מלכה: אליזבת ה-1 לרוברט דאדלי (1586)

מכתבה של המלכה אליזבת ה-1 לרוברט דאדלי לאחר נישואיו הסודיים, משקף את מורכבות מערכת היחסים ביניהם. "אם הייתי חושבת שעשית טוב, הייתי עושה זאת בעצמי", כתבה וחשפה שילוב של בגידה אישית וחישוב פוליטי. מכתב זה מציע הצצה נדירה לרגשות הפרטיים של מלכה מאופקת לכאורה.

המחיר של אהבה אסורה: אוסקר ויילד ללורד אלפרד דאגלס (1897)

המכתב של אוסקר ווילד ללורד אלפרד דאגלס, שנכתב במהלך מאסרו ב-1897, הוא כרוניקה רבת עוצמה של אהבה וסבל. "העולם מחץ אותי ביד ברזל, אילץ אותי לחזור לצביעות ולרמאות", קונן ויילד. מכתב זה מדגיש את המחיר הטראגי של מערכת היחסים ביניהם בחברה צבועה וחסרת סובלנות.

כוחה של הסליחה: נלסון מנדלה לוויני מנדלה (1999)

"אני עדיין מוקיר את החלומות שחלקנו", כתב נלסון מנדלה לאשתו הפרודה ויני, לאחר 27 שנות מאסר. למרות כאב הפרידה שלהם, מכתבו הציע סליחה ותקווה, והזכיר לנו שאהבה יכולה להחזיק מעמד גם בתוך מאבקים אישיים עצומים.

ארנסט המינגווי למרלן דיטריך: רומן במילים (1955)

המכתב של ארנסט המינגווי למרלן דיטריך הוא שילוב של חיבה וחרטה. "אני לא יכול לתאר איך בכל פעם שחיבקתי אותך בשתי ידיי הרגשתי שאני בבית," התוודה המינגווי. מערכת היחסים ביניהם, שמעולם לא הושלמה במלואה, נותרה אחת ה"כמעט-פרשיות" המסקרנות ביותר של המאה ה-20.

כנות אכזרית: אגנס פון קורובסקי לארנסט המינגווי (1925)

"אני משחררת אותך", כתבה אגנס פון קורובסקי, ומילותיה היו לחותמת צורבת על לוח לבו של ארנסט המינגווי הצעיר. זמרת האופרה הגרמניה, עייפה מבגידתיו וחוסר הבגרות הרגשית שלו, סיימה את הרומן הנלהב שלהם בכנות אכזרית שהדהדה דרך יצירותיו העתידיות כמו 'וזרח השמש' (1926).

"את כנראה השחקנית הגדולה בעולם": ריצ'רד ברטון לאליזבת טיילור (1973)

ברטון וטיילור היו נשואים במשך כמעט עשור כשטיילור החליט על פרידה. הוא התלבט בין לשבח אותה - "אל תשכחי שאת כנראה השחקנית הכי גדולה בעולם", לבין מתיחת ביקורת על עצמו - "אני שעמום גדול, אבל נשארת אתי כל כך הרבה זמן, וזו אינדיקציה לנאמנותך”. הוא גם מתאר את חייו בלעדיה: "אתגעגע אליך בתשוקה ובחרטה", הוא אומר. "תוכלי להיות סמוכה ובטוחה שלא יהיו לי רומנים עם אף אישה אחרת. אני אבהה במבוכה למרחקים, אשחק אבל בעיקר אכתוב".

אהבה שאבדה לכוח ורצון עז ביורש: נפוליאון לג'וזפין (1796)

מכתבו של נפוליאון בונפרטה לג'וזפין רעייתו הוא עדות לאהבה שאבדה במרדף אחר כוח ורצון עז ביורש. "אני מתעורר מלא במחשבות עליך... אבל אני אוהב אותך עד נשימתי האחרונה", כתב זמן קצר לפני פרידתם. המכתב מגלם את ההצטלבות של חיבה אישית ואמביציה פוליטית שהגדירו את מערכת היחסים ביניהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר