30 שנה ו-4 חודשים לאחר שהיתה הרקע לחתימת הסכם אוסלו, נראה שכיום ההסכם העיקרי בנורווגיה בכל הנוגע לישראל הוא עוינות, שנאה ותמיכה בחרם. סקר שפורסם בימים האחרונים על ידי העיתון הנורווגי Verdens Gang ("דרך העולם") חושף תמיכה גוברת בהחרמת ישראל בתגובה למה שמוגדר כהפרה לכאורה של זכויות אדם. נעזרנו ב-Claude כדי להביא את הנתונים.
הסקר, שבו השתתפו 1,000 מצביעים נורווגים, מצא כי 47% מהמשיבים תומכים בחרם כלכלי נגד ישראל, לעומת 27% בלבד שהתנגדו. התפיסה הזו חרגה מגבולות הקווים המפלגיים המסורתיים בין שמאל לימין, כאשר מצביעי כל המפלגות הגדולות מלבד הנוצרים-דמוקרטים והימין הפופוליסטי תמכו ברובם בחרם על ישראל. לשאלה איך צריכה הממשלה להתנהל מולנו, ענו 31% כי עליה להביע יותר תמיכה בפלסטינים, 37% תמכו בהמשך הגישה הנוכחית (שכוללת גינויים של ישראל, אך בלי צעדים אופרטיביים), ורק 6% טענו כי הממשלה צריכה לתמוך יותר בישראל.
מומחים מייחסים את המעבר ההדרגתי שמאלה ל"חרדה" גוברת של נורווגיה מהפעולות הצבאיות הישראליות כלפי פלסטינים. יותר ממחצית הנורווגים מאמינים שהקהילה הבינלאומית צריכה לנקוט בצעדים חריפים יותר כדי לבלום את הפעולה הישראלית, המתויגת על ידי חלקם כאלימות מופרזת ומכוונת כלפי אזרחים.
רבים משווים את המלחמה בעזה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה – וכשם שנורווגיה מגנה בחריפות את התוקפנות הרוסית, יש הדורשים גינוי שווה נגד ישראל באמצעות סנקציות. ההצעות נעות מאיסור סחר על סחורות ושירותים ישראלים ועד הקפאת הסכמי שיתוף פעולה כלכלי.
עם זאת, ממשלת נורווגיה מתנגדת לסנקציות חד-צדדיות ללא גיבוי בינלאומי רחב יותר. שר החוץ, אֶסְפֶּן בַּארְת אֵידֶה קרא להפעיל מנופים דיפלומטיים להשבת השלום. גורמים רשמיים טוענים שהשפעתה של נורווגיה מגיעה דרך שכנוע בעלות ברית, ולא באמצעות סנקציות סמליות גרידא. הקואליציה חוששת גם שהרחקה מוחלטת של ישראל עלולה לערער את הסיוע לאוכלוסיה הפלסטינית. אף על פי כן, הסקר החדש מאותת על תמיכה ציבורית גוברת בנורווגיה להגברת את הלחץ על ישראל באמצעות חרמות, סנקציות או שיתוף פעולה מופחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו