למה כולם שונאים אותנו? זה בגלל הלייקים!

המלחמה שבה אנחנו נמצאים כיום העלתה את המודעות בישראל לבעיית דברי השטנה ברשתות החברתיות ברחבי העולם. פוסטים אנטישמיים, שתומכים בטבח ומגנים את ישראל על כל פעולה, מוצדקת יותר או פחות, הפכו לצערנו למחזה נפוץ, ופעילים רבים התגייסו כדי לנסות לשדל חברות למחוק פוסטים כאלה. אבל מאחורי הקלעים מדובר בבעיה גדולה בהרבה, שכאן נסביר את שורשיה בעזרת ChatGPT.

ג’וזף וולת’ר, החוקר את נושא האינטראקציות ברשת מאז ראשית ימיה לפני 30 שנה ועד עכשיו, מגלה התאמה בין מערכות יחסים מקוונות חיוביות לבין ה’אחווה’ שנוצרה בין אנשים המביעים איבה כלפי קבוצות ויחידים אחרים. הוא מכנה זאת "מסיבת שנאה", שבה הודעות שנאה משמעותיות יותר כצורה של קשר חברתי בין מפיצי השנאה מאשר כרצון להתקפה ישירה על המטרות המדוברות.

אמנם, אי אפשר להכחיש שמושאי דברי השטנה מהווים גורם חשוב בתקשורת הזו – אך לפי וולת’ר, המניע העיקרי מאחורי פוסטים כאלה עשוי להיות חיפוש תשומת לב ואישור חברתי ממשתמשים בעלי דעות דומות. בניגוד להנחה ששנאת מקוונת נועדה אך ורק להטריד ולפגוע, נראה שהיא מתפקדת כמעין פעילות חברתית חולנית, כאשר אנשים מתחרים על הכרה בהיותם הפרובוקטיביים או הבוטים ביותר במרחב הווירטואלי.

רמזים בתוך הודעות שנאה תומכים בפרספקטיבה הזו; קודים וסמלים המשמשים קבוצות שנאה נושאים לעתים קרובות משמעויות משותפות עבור הקבוצה, ויוצרים צורה של תקשורת שמרחיקה זרים. סגנון התקשורת הזה מצביע על כך שהודעות שנאה מיועדות יותר לצריכה פנימית ופחות כהתקפות ישירות על אלו המוזכרים בהן.

המעבר ההדרגתי של דברי שטנה מרשתות גדולות לאתרים שוליים מחזק גם הוא את הרעיון שהמסרים האלה מיועדים יותר למקללים מאשר למקוללים. הפלטפורמות שבהן יש פחות מגבלות מושכות משתמשים המחפשים ביטוי חסר מעצורים, ומה שבאתרי מיינסטרים היה מסומן כדברי שטנה הופך בהן לנורמה, תוך טיפוח תחושת קהילה בקרב אנשים בעלי דעות דומות.

מחקר נוסף מתעמק במושג אישור חברתי ככוח מניע מאחורי הודעות שטנה. "פשיטות חוצות פלטפורמות", שבהן משתמשים מגייסים את חבריהם באמצעות פלטפורמה אחת כדי להטריד יעד מסוים בפלטפורמה אחרת, ממחישות את האופי החברתי של השנאה המקוונת. ההתקפות עשויות להיראות אנטגוניסטיות, אך המניע הבסיסי הוא הפעילות המשותפת. לאחר ההתקפה, התוקפים מתפארים במעשיהם בפלטפורמה שממנה הגיעו, ומגבשים את ההיבט החברתי של השנאה המקוונת.

מחקרים נוספים מצביעים על מתאם ישיר בין אישור חברתי להסלמה של הודעות שנאה: כאשר אנשים מקבלים חיזוק חיובי בצורה של "לייקים" או סימונים דומים למסרים שליליים, יש סיכוי גבוה יותר שההתנהגות הזו תמשיך, ואף תחמיר.

כל זה, כמובן, לא מתרץ את הנזק האמיתי שנגרם על ידי התנהגות כזו, אך מספק תובנות מרתקות לגבי המנגנונים המניעים את התופעה המטרידה הזוף ועשוי לסייע בגיבוש דרכים להתמודדות עם התופעות הללו.