השימוע הסוער בקונגרס האמריקאי, שבו ‘עלו על הגריל’ שלוש נשיאות האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב וסירבו לגנות קריאות להשמדת היהודים וישראל, ממשיך להכות גלים. במונולוג הפתיחה לתוכניתו ב-CNN ביום ראשון תקף פַריד זַקַריה את האוניברסיטאות האמריקאיות בנאום חוצב להבות.
זקריה הוא אחד הפרשנים הבכירים ב-CNN ובוושינגטון פוסט – כל כך בכיר עד שהושאר בתפקידו גם לאחר שהודה ב-2012 בהעתקה סדרתית של כתבות. הוא נולד למשפחה מוסלמית בהודו ב-1964, עבר לארה"ב ולמד בשניים מהמוסדות שעומדים כעת בעין הסערה (ייל והרווארד). בשנים האחרונות הוא מגיש תוכנית בשם "פריד זקריה GPS”, כאשר ראשי התיבות אינם מכוונים למערכת המיקום העולמית, אלא למילים Global Public Square (“כיכר העיר הגלובלית"), על שם תמיכתו בשיח פתוח בין צדדים פוליטיים במטרה להוביל תהליכי גלובליזציה.
לטובת הקוראים, נעזרנו ב-Google Translate עם לא מעט עזרה אנושית כדי להביא את תמלול הנאום המלא, שמהווה סיכום מעולה של מצב ההשכלה הגבוהה – גם בארץ:
"כשחושבים על החוזקות הגדולות ביותר של אמריקה, סוג הנכסים שהעולם מסתכל עליהם בהערצה וקנאה, אוניברסיטאות העילית של אמריקה היו תמיד בראש הרשימה הזו. אבל הציבור האמריקאי מאבד לאחרונה אמון באוניברסיטאות האלה – מסיבה טובה.
"שלוש נשיאות אוניברסיטאות ספגו השבוע אש על תשובותיהן המעורפלות והבלתי החלטיות כאשר נשאלו האם קריאה לרצח עם של יהודים מהווה הפרה של כללי ההתנהגות במוסדותיהן. אבל כדי להבין את ההופעה שלהן, עלינו להבין את השינוי הרחב שחל באוניברסיטאות העילית, שהפכו ממרכזי מצוינות למוסדות הדוחפים אג'נדות פוליטיות.
קטע מהנאום (לצפייה באיכות מלאה):
"אנשים חשים את השינוי. כפי שציין פול טאף, שיעור הצעירים שאמרו שתואר אקדמי חשוב מאוד ירד מ-74% ב-2013 ל-41% בלבד ב-2019. ב-2018, 61% מהנסקרים אמרו שההשכלה הגבוהה נמצאת בכיוון הלא נכון, ורק 38% הרגישו שהיא בדרך הנכונה. בשנת 2016, 70% מבוגרי התיכון באמריקה פנו לקולג'. כעת המספר הזה הוא 62%. החמצה זו בהשכלה הגבוהה הופכת את אמריקה ליוצאת דופן בקרב המדינות המתקדמות.
"אוניברסיטאות אמריקאיות זנחו את ליבת ההתמקדות במצוינות, כדי לרדוף אחר מגוון אג'נדות, רבות מהן מקובצות סביב גיוון והכלה. זה התחיל עם הכוונות הטובות ביותר. המכללות רצו לוודא שלצעירים מכל הרקעים תהיה גישה להשכלה גבוהה והרגשה נוחה בקמפוס. אך הכוונות הטובות הללו הפכו לאידיאולוגיה דוגמטית, והפכו את האוניברסיטאות הללו למקומות שבהם המטרות החודרניות הן הנדסה פוליטית וחברתית, לא כישורים אקדמיים.
"כפי שהראו הראיות שנופקו לתיק של בית המשפט העליון בנושא העדפה מתקנת לאחרונה, האוניברסיטאות הפחיתו באופן שיטתי את (ההתבססות על) הקריטריונים המבוססים על כישורים לצורך קבלה, לטובת מכסות גזעיות. נראה כי תגובתן של כמה אוניברסיטאות לפסיקה זו היא שהן ילכו רחוק עוד יותר בנתיב הזה, ויבטלו את הדרישה לכל מבחן סטנדרטי כמו ה-SAT. המהלך הזה יאפשר להם לקחת תלמידים תוך התייחסות מועטה לקריטריונים אובייקטיביים. כמובן, אלה שיסבלו יותר מכל יהיו סטודנטים מבריקים מרקע עני, שבדרך כלל משתמשים במבחנים כמו SAT כדי להדגים את כישוריהם.
"במדעי הרוח, נראה שגיוס למשרות אקדמיות חדשות מתמקד כעת בגזע ובמין של המועמד, כמו גם בנושא הלימוד, שצריך להיות קבוצות מודרות. אדם לבן שלומד את הנשיאות האמריקאית לא יכול אפילו להתפלל לקבל כיום קביעות במחלקה להיסטוריה באוניברסיטה גדולה באמריקה. במדעי הרוח משתוללת ‘אינפלציה’ אדירה. ב-Yale, הציון החציוני הוא כעת A. צצים תחומי התמחות חדשים, שהם למעשה אג'נדות פוליטיות, ולא תחומים אקדמיים. כעת אפשר להתמחות בגיוון, שוויון והכללה במכללות מסוימות.
"הביורוקרטיה ההולכת וגדלה המוקדשת לגיוון, שוויון והכלה ממליצה כמובן להשקיע יותר זמן ואנרגיה על נושאים אלו. היעדר הגיוון הברור ביותר באוניברסיטאות, הגיוון הפוליטי, שמשפיע בבירור על יכולתם לנתח נושאים רבים, אינו מטופל לעולם, מה שמראה כי מטרות אלו אינן קשורות באופן מרכזי להשגה או שמירה או בנייה של מצוינות.
"מתוך תרבות הגיוון הזו צמח אוסף הרעיונות והפרקטיקות שכולנו שמענו עליהם לאחרונה: מרחבים בטוחים, אזהרות טריגר, מיקרו-אגרסיות. כפי שדנו המחברים ג'ונתן היידט וגרג לוקיאנוף, רבים מהמכללות הללו הנהיגו כללי ביטוי שהופכים אמירת דברים שקבוצות מסוימות עלולות למצוא פוגעניות להפרות של כללי האוניברסיטה. אוניברסיטאות מייעצות לסטודנטים לא לדבר, להתנהג, או אפילו להתלבש בדרכים שעלולות לגרום להיעלבות של קבוצות מיעוט מסוימות. עם צמיחתה של תרבות ‘איתות הסגולות’ הזו, פרצו הפגנות ג'ורג' פלויד, ואוניברסיטאות רבות תפסו עליה טרמפ והוציאו הצהרות שלמעשה הופכות את המוסדות שלהם למזוהים עם המחאות הללו. לפי מיטב זכרוני, מעטים נקטו בצעדים כאלה גם לאחר ה-11 בספטמבר, או במהלך מלחמת עיראק.
"בהקשר זה, מובן שקבוצות יהודיות יתהו: ‘מדוע מרחבים בטוחים, מיקרו-אגרסיות ודיבורי שטנה אינם חלים עלינו? אם אוניברסיטאות יכולות לנקוט עמדות נגד חופש הביטוי כדי לגרום לקבוצות מסוימות להרגיש בטוחות, למה לא אנחנו?’ לאחר שעטפו כל כך הרבה קבוצות סטודנטים במשך זמן רב כל כך, מנהלי האוניברסיטאות מצאו את עצמם מתפתלים, לא מסוגלים להסביר מדוע נראה שקבוצות מסוימות – יהודים, אסייתים – אינן נחשבות בשיחות הללו.
"לאחר שהלכו כל כך רחוק בנתיב האידיאולוגי, האוניברסיטאות והנשיאות הללו לא יכלו להגיד בבירור שבמרכזה של אוניברסיטה עומד הביטוי החופשי של רעיונות, וכי בעוד שהטרדה והפחדה לא תיסבלנה, דיבור פוגעני יהיה – וצריך להיות - מוגן. כפי שאמר ואן ג'ונס מ-CNN ברהיטות, המטרה של הקולג' היא ליצור לסטודנטים (סביבה) בטוחה פיזית, אך לא בטוחה רעיונית, כדי לאלץ אותך להתעמת עם רעיונות שהם חולקים עליהם בתוקף.
"מה שראינו בדיון בבית הנבחרים השבוע היה התוצאה הבלתי נמנעת של עשרות שנים של פוליטיזציה של אוניברסיטאות. הקולג'ים המובילים באמריקה כבר לא נתפסים כמעוזים של מצוינות, אלא כמוסדות מפלגתיים, מה שאומר שהם ימשיכו להיפגע מהסערות הפוליטיות האלה לכשיופיעו. הם צריכים לנטוש את התעייה הארוכה הזו לפוליטיקה, למקד מחדש את מבטם על נקודות החוזק הבסיסיות שלהם, ולבנות מחדש את המוניטין שלהם כמרכזי מחקר ולמידה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו