מדינות רבות נוסדו ונפלו במהלך ההיסטוריה – אבל בדרך כלל מדובר בתהליך של עשרות עד מאות שנים, ונראה שקשה למצוא מקרה של מדינה שהספיקה לעבור מחזור שלם כזה בשבוע וחצי. כאן נכנסת לתמונה מזרח טימור – רפובליקה ששוכנת על חציו המזרחי של אי מעל צפון-מערב אוסטרליה. נעזרנו ב-Forefront וב-Perplexity לתמצת את ההיסטוריה הקצרה והדרמטית של מזרח טימור העצמאית הראשונה.
ב-28 בנובמבר 1975 – לפני 38 שנה בדיוק – הכריזה מזרח טימור באופן חד צדדי על עצמאות מפורטוגל, ששלטה בה כמושבה במשך למעלה מ-400 שנה, לאחר מלחמת אזרחים קצרה. היא לא תיארה לעצמה שהיא משתחררת מכובש אחד רק כדי ליפול לידיו של כובש אחר.
פורטוגל, מצידה, קיבלה את ההיפרדות, מאחר שהיא היתה בתהליך נסיגה ממושבותיה לשעבר על רקע המעבר שלה לשלטון דמוקרטי מודרני – אך אינדונזיה, השכנה, ניצלה את המצב וכוחותיה חצו את הגבול למדינה הטרייה ב-7 בדצמבר 1975. אינדונזיה סיפחה את מזרח טימור, החזירה את האי כולו לשם טימור (בלי מזרח ומערב), ושלטה בה באכזריות במשך 24 שנים. לפי הערכות, עד 183,000 מזרח טימורים, או כ-25% מאוכלוסיית המדינה נכון ל-75, מתו במהלך הכיבוש האינדונזי, בין אם בלחימה ובין אם מרעב ומחלות.
לאחר שניים וחצי עשורים של מלחמת גרילה, נערך במזרח טימור משאל עם בחסות האו"ם, שבו הצביעה האוכלוסייה המקומית ברוב מוחלט של 28.5% בעד עצמאות. האו"ם הקים במדינה מנגנון שליטה זמני, וב-2002 העביר את השליטה לידיה של ממשלת מזרח טימור העצמאית, שהיתה המדינה העצמאית הראשונה שהוכרזה במאה ה-21.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו