X

זוכרים ולא שוכחים: שתי הקהילות שבשבילן היום הוא יום השואה

לצד ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, ניסו הנאצים להשמיד מספר מיעוטים נוספים. היום הוא יום השנה לשתי החלטות שונות על הרג שיטתי של קבוצות כאלו

70 שנים לשחרור אושוויץ // יחזרו לאתר הזוועות. מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו , רויטרס
שער הכניסה לאושוויץ-בירקנאו. צילום: רויטרס

בזמן שבישראל עוד מתלבטים מתי ואיך למסד יום אבל על הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה, עבור שתי קהילות היום הוא היום שבו הן הצטרפו, למרבה הצער, ליהודים בגרמניה והפכו למושאים למנגנון ההשמדה הנאצי במחנות המוות. נעזרנו ב-ChatGPT וב-Perplexity כדי לציין את התאריך הטראגי.

כידוע, ב-20 בינואר 1942 התקבלה ההחלטה על "הפתרון הסופי" ל"בעיה היהודית" – אך כמובן שעוד הרבה לפני כן ניהלו הנאצים פעולות הרג שיטתיות נגד היהודים ונגד ציבורים אחרים. שתיים מהקהילות המועדות ביותר לרדיפה היו הומוסקסואלים ובני רומה (צוענים).

מי שקידם בהתלהבות את השמדת שתי הקהילות היה היינריך הימלר, שקיבל מאדולף היטלר ב-1939 בין היתר את האחריות על ניהול אוכלוסיה של כל טריטוריה שנשלטה על ידי הנאצים. הימלר, שהקים את מחנה הריכוז הראשון בדכאו, היה נלהב לרדוף לא רק יהודים, וניסה לשכנע את היטלר במשך מספר שנים לגזור באופן רשמי עונש הוצאה להורג על הומוסקסואלים. תחילה סירב היטלר לעשות זאת מחשש לתגובת המערב, אך כן אישר הוצאות להורג של חברי תנועת הנוער שלו שנתפסו מקיימים יחסים עם בני מינם. עם זאת, ב-15 בנובמבר 1941 חתם היטלר על טיוטת חוק שהכין הימלר והורה באופן רשמי על הוצאה להורג של כל הומוסקסואל תחת השלטון הגרמני, בתנאי שהדבר לא יפורסם מייד.

בדיוק שנתיים אחר כך, ב-15 בנובמבר 1943, החתים אותו הימלר את היטלר על צו נוסף – הפעם צו המורה על גירושם של בני רומה (או, כפי שהם מוכרים לרוב בעברית: צוענים) למחנות המוות. זאת לאחר שכבר בחוקי נירנברג הוכרזו, לצד היהודים, כגזע נחות וחסר זכויות.

לפי הערכות, הנאצים רצחו בין 130,000 לחצי מיליון צוענים, ובין 5,000 ל-15,000 גברים הומוסקסואלים במהלך המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר