האם זו הסיבה שכל כך הרבה חילונים צמים ביום כיפור?

אתמול נחגג יום כיפור, ואם להסתמך עד נתוני הסקר שערך "הקונגרס הישראלי" בשנה שעברה, כ-53% מהציבור היהודי צם בו, כולל 16% מהחילונים, ויש להניח שהרבה יותר ממספר הצמים מגיעים לבית הכנסת לפחות לתפילה אחת. אבל מה גורם לאנשים שאינם מקיימים מצוות ביום-יום לציין את החג הזה, או חגים אחרים כמו ליל הסדר (שאותו מקיימים לא פחות מ-84% מהיהודים בישראל)? מחקר חדש מציג תשובה חלקית אך מעניינת לשאלה הזו. הסתייענו ב-ChatGPT כדי להביא את המסקנות:

המחקר, שפורסם בשבוע שעבר ב-Social Psychological and Personality Science, חושף נטייה פסיכולוגית מסקרנת למדי: אנשים מרקעים דתיים שונים תופסים את הסקרנות לגבי הדת כבעלת סגולה מוסרית. אמנם, מדובר במחקר שהתקיים בארה"ב, אך סביר להניח כי הוא תקף גם לגבי ישראל, מאחר שהשתתפו בו גם יהודים (ובהתחשב בהרכב האוכלוסייה היהודית בארה"ב, סביר להניח שהיהודים בארץ מציגים את אותה הטיה באופן דרמטי הרבה יותר).

המחקר, בהובלת סינדל ווייט מאוניברסיטת יורק, כלל אלפי משתתפים, מתוכם 1,249 נוצרים, 102 יהודים, 26 מוסלמים, 94 בני דתות אחרות ו-308 אתאיסטים. הוא כלל 4 ניסויים, שבדקו את הערכת המוסריות של נוצרים ויהודים כלפי אנשים בעלי סקרנות וידע דתיים ומדעיים והסיבות שאנשים חושבים שבעלי סקרנות דתית או מדעית הם אנשים מוסריים יותר מאחרים. הממצאים הראו שהמשתתפים ייחסו מוסריות גבוהה יותר לאלה שהפגינו סקרנות דתית ומדעית – לעומת כאלה שאינם מפגינים סקרנות כזו מצד אחד, אך גם לעומת אלה שאינם זקוקים לה מאחר והם כבר מצוידים בידע רב בנושא מאידך.

מה שמרתק במיוחד הוא שהתפיסה החיובית כלפי סקרנות חוצה גבולות דתיים: בין אם מדובר ביהודים, נוצרים או בני דתות אחרות, המשתתפים נטו לתפוש אנשים סקרנים בצורה חיובית יותר. זה מצביע על כך שהתפישה של הסקרנות הדתית כמוסרית אינה מוגבלת לאמונה ספציפית.

היבט מסקרן אחד של המחקר היה עמדותיהם של אנשים דתיים כלפי סקרנות לגבי מדע: למרות סטריאוטיפים המקשרים בין אמונות דתיות לרגשות אנטי-מדעיים, המחקר הצביע על כך שרוב המשתתפים הדתיים רואים באופן חיובי סקרנות מדעית. הדבר מעיד אולי על כך שהסקרנות נתפשת כחיובית, גם כאשר היא מופנית כלפי הדת וגם כאשר היא מופנית כלפי מדע.

בשני הניסויים האחרונים גילו החוקרים כי הסיבה לתפישה החיובית של סקרנות – דתית ומדעית כאחת – היא ככל הנראה שהסקרנות נתפשת כתכונה המשקפת את נכונותו של הפרט להתאמץ כדי להצליח בחיים. בני כל הדתות הראו נטייה לתפוש מי שהתאמץ כדי לספק את הסקרנות הדתית והמדעית שלו כמוסרי יותר ממי שהתאמץ פחות.