היום, יום החתולים הבינלאומי, הוא זמן מצוין להיזכר שגארפילד – החתול המפורסם בתבל - חגג לאחרונה, ב-19 ביוני, את יום הולדתו ה-45, מה שאומר שהוא חי כבר יותר מפי שלושה מהחתול הממוצע. טוב, הכל אפשרי כשאתה עצלן, ציני, אוהב לזניה – ומצויר.
לפי ChatGPT, גארפילד נוצר על ידי ג'ים דייויס, והופיע לראשונה כדמות משנית בקומיקס מ-1976 שעסק בבעליו, ג’ון ארבאקל. עם זאת, החתול הג’ינגי צבר פופולאריות כה רבה עד שדייויס החליט לתת לו קומיקס משלו, וב-1978 הוא עיטר לראשונה את דפי העיתונים ברצועה המתרחשת במאנסי, עיירה בידיונית באינדיאנה (שממנה מגיע דייויס), וסובבת סביב הרפתקאותיו ומעלליו היומיומיים של גארפילד, חתול כתום שמנמן, עצלן ואוהב אוכל. בליווי הבעלים שלו, ג'ון ארבאקל, והכלבלב הנאיבי אך החמוד אודי, גרפילד כבש במהירות את דמיונם של הקוראים.
האישיות האנושית המעוררת הזדהות והשנינות של גארפילד כבשו את הקהל. אהבתו ללזניה, המשטמה לימי שני והגישה הסנובית אך מלבבת לסביבתו, זיכו את גארפילד בתהודה בקרב קוראים בכל הגילאים. ההערות הסרקסטיות שלו והתובנות המצחיקות על מאבקי היומיום של החיים הפכו אותו לדמות אהובה וחביבה. בתוך כמה שנים, גארפילד הופיע בלמעלה מ-100 עיתונים ברחבי ארצות הברית.
עם עליית הפופולאריות של גארפילד, הרחיב דייויס את היקום של הקומיקס. הצגתן של דמויות משנה כמו הדובון פוקי, הווטרינרית ליז וילסון וחברים חייתיים שונים הוסיפו עומק ועושר לקו העלילה של גארפילד. היחסים והאינטראקציות המגוונות בין הדמויות חיבבו עוד יותר את גארפילד על המעריצים, והבטיחו סיפור שמתפתח ללא הפסקה.
הפופולאריות הנרחבת של גארפילד סללה את הדרך לעיבודים והרחבות לצורות שונות של מדיה. ב-1982 שודר ספיישל הטלוויזיה הראשון של גארפילד, "Here Comes Garfield", ואחריו הגיעה סדרה של ספיישלים מונפשים מוצלחים לאורך שנות השמונים והתשעים. ב-1988 עלתה לראשונה סדרת האנימציה "Garfield and Friends", וביססה עוד יותר את מקומו של גארפילד בתרבות הפופולארית. בשנת 2004 קפץ החתול העצלן אל המסך הגדול עם הסרט "Garfield: The Movie" וההמשך שלו, "Garfield: A Tail of Two Kitties", ששילבו את דמותו באנימציה ממוחשבת עם שחקנים אמיתיים. בנוסף, גארפילד כיכב במספר משחקי וידאו, ושמר על נוכחות בעולם הבידור האינטראקטיבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו