לכבוד חגיגות ה-105 להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה הציבורית הראשונה בישראל, שלחנו את הבינות המלאכותיות ChatGPT, Perplexity ו-Forefront למצוא לנו את האקדמאים הבולטים בתולדותיה. הנה נבחרת ממש-לא-ממצה של ענקי המדע שיצאו מהמוסד האקדמי הוותיק:
אלברט איינשטיין
איינשטיין אמנם לא למד באוניברסיטה העברית, ואף לא לימד בה, אך מילא תפקיד משמעותי בהקמתה והיה חבר במועצת הנאמנים והמועצה האקדמית הראשונה שלה. הוא נשא את הרצאת הפתיחה המדעית של האוניברסיטה, וערך את האוסף הראשון של מאמרים מדעיים שהוציאה.
עמוס טברסקי
פסיכולוג קוגניטיבי ותיאורטיקן החלטות משפיע, הידוע בעיקר בזכות שיתוף הפעולה פורץ הדרך שלו עם דניאל כהנמן בנושא כלכלה התנהגותית והטיות קוגניטיביות. יחד, הם פיתחו את תיאוריית הסיכויים, ושופכים אור על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות תחת אי ודאות. דרכו האקדמית של טברסקי החלה באוניברסיטה העברית, שם הניח את היסודות למחקרו המכונן.
דניאל כהנמן
פסיכולוג וכלכלן פורץ דרך, ושותפו של טברסקי למחקר שעליו זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 טברסקי, שנפטר ב-1996, לא זכה לכבוד מכיוון שפרס נובל מוענק רק לאנשים חיים). הוא השלים את לימודיו בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
אברהם הרשקו
חתן פרס נובל נוסף בכימיה מהאוניברסיטה העברית הוא אברהם הרשקו, שקיבל תואר שני מהאוניברסיטה ב-1965 וזכה בפרס היוקרתי בשנת 2004. המחקר פורץ הדרך של הרשקו על מערכת האוביקוויטין-פרוטאוזום סיפק תובנות לגבי המנגנון התאי האחראי על פירוק חלבון ומיחזורו.
ישראל אומן
המתמטיקאי והכלכלן הישראלי שזכה בפרס נובל במדעי הכלכלה בשנת 2005 על עבודתו בתחום קונפליקטים ושיתופי פעולה באמצעות ניתוח תורת המשחקים. הוא קיבל את הדוקטורט שלו במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית.
עדה יונת
הביוכימאית שזכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על עבודתה על מבנה הריבוזומים, שאיפשר את ייעולו של פיתוח תרופות חדשות. היא קיבלה את הדוקטורט שלה בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן מהאוניברסיטה העברית ב-1968.
מרטין בובר
הפילוסוף והתיאולוג היהודי יליד אוסטריה, ידוע בעבודותיו המשפיעות על אקזיסטנציאליזם ומחשבה דתית. הוא שימש כפרופסור לפילוסופיה ומיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית, ותרם תרומה משמעותית לדיאלוג והבנה בין-דתיים. הפילוסופיה של בובר הדגישה את החשיבות של יחסי אנוש אמיתיים ואת מפגש המושגים של "אני-אתה".
גרשם שלום
הפילוסוף והחוקר הישראלי יליד גרמניה נחשב לאחד מברי הסמכא המובילים בתחום המיסטיקה והקבלה היהודית. הוא למד באוניברסיטה העברית, קיבל בה דוקטורט במיסטיקה יהודית ולאחר מכן שימש כפרופסור לנושא זה במוסד. מחקריו וכתביו הנרחבים של שלום שפכו אור על ההיבטים האזוטריים של המחשבה והרוחניות היהודית.
לאה גולדברג
המשוררת, הסופרת והמחזאית הישראלית, ידועה כאחת הדמויות הבולטות בספרות העברית. היא השלימה לימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, והפכה למרצה בספרות באוניברסיטה. השירה הלירית ויצירותיה הספרותיות הותירו חותם בל יימחה על התרבות הישראלית.
רפאל משולם
רפאל משולם נחשב באופן נרחב כ"אבי חקר הקנאביס" בשל עבודתו פורצת הדרך בזיהוי ובידוד של טטרהידרוקנבינול (THC), המרכיב הפסיכו-אקטיבי של הקנאביס. מחקריו באוניברסיטה העברית פתחו אפיקים חדשים לחקר הקנבינואידים והיישומים הרפואיים הפוטנציאליים שלהם.
רות ארנון
אימונולוגית מוערכת שתרמה תרומה משמעותית לפיתוח הקופקסון – תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, שהפכה את יצרניתה, "טבע", לענקית בינלאומית. דרכה המחקרית והמסע האקדמי שלה החל באוניברסיטה העברית, שבה קיבלה דוקטורט בביוכימיה ב-1967.
צבי פיראן
פיזיקאי ואסטרופיזיקאי הידוע בעבודתו על התפרצויות קרני גמא. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית, וכיום פרופסור במכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה.
רות גביזון
המשפטנית הישראלית למדה באוניברסיטה משפטים, כלכלה ופילוסופיה, קיבלה תואר ב-1971 ושימשה כמרצה בה עד לפרישתה ב-2010. היא נחשבה לבולטת בדיבור על הזכות לפרטיות, והתפרסמה כאשר חיברה יחד עם הרב יעקב מדן, כיום ראש ישיבת "הר עציון", את "אמנת גביזון-מדן" להבנות והסכמה בין דתיים וחילונים לגבי הכללים במרחב הציבורי והפוליטי בישראל.
אהרון ברק
נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומי שנחשב לאבי עילת הסבירות הוא משפטן בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שגם לימד בה כפרופסור לפני שהתמנה לשופט.
אהרון רזין
ביולוג מולקולרי ישראלי, המוכר בזכות עבודתו החלוצית בתחום מתילציה של DNA. הוא השיג את הדוקטורט שלו בביוכימיה מהאוניברסיטה העברית בשנת 1964. מחקרו של רזין תרם באופן משמעותי להבנתנו את האפיגנטיקה ותפקידה בוויסות גנים ובריאות האדם.
אמנון שעשוע
היזם הישראלי שיצר את האקזיט הגדול בתולדות המדינה, כאשר מכר את מובילאיי לאינטל ב-15 מיליארד דולר, הוא דמות מובילה בתחום הבינה המלאכותית (AI). הוא השיג את הדוקטורט שלו במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית והקים, בנוסף למובילאיי, גם את אורקאם – שתיהן עוסקות בראייה ממוחשבת, הראשונה כדי ליצור רכבים אוטונומיים והשנייה כדי לסייע לעיוורים.
יובל נח הררי
ההיסטוריון והסופר ידוע בעיקר בזכות ספריו רב-המכר "קיצור תולדות האנושות" ו"קיצור תולדות המחר". הוא השלים את הדוקטורט שלו בהיסטוריה באוניברסיטה העברית, שם התמחה בהיסטוריה צבאית של ימי הביניים. עבודתו של הררי ריתקה את הקוראים ברחבי העולם, והציעה תובנות מעמיקות על עברה ועתידה של האנושות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו