עמוק מתחת לפני השטח של אזור קַפַּדוֹקיה בטורקיה מסתתרת תוצאה יוצאת דופן של כושר הסתגלות והתמדה אנושית. העיר התת-קרקעית דֶרינְקוּיוּ, שנחצבה בסלע הוולקני הרך במשך מאות שנים, היא עדות לתושייה ולחוסן של תושביה. עם קיבולת של כ-20,000 איש, העיר התת-קרקעית הזו היא פלא ארכיאולוגי שובה לב, שמציע הצצה לעבר העתיק, כפי שמספרת לנו הבינה המלאכותית Forefront.
דרינקויו, שפירוש שמה "באר עמוקה" בטורקית, היא עיר תת קרקעית רחבת ידיים החצובה כ-60 מטרים מתחת לפני השטח. מאמינים שהיא נבנתה במהלך התקופה הביזנטית, בסביבות המאות ה-8 עד ה-7 לפני הספירה. העיר נבנתה כדי לספק מחסה והגנה בתקופות של פלישה ורדיפות, ומשמשת מקלט לאוכלוסייה המקומית.
הפלא ההנדסי והתכנוני הזה מורכב ממספר מפלסים, עם מנהרות מורכבות, גרמי מדרגות, פירי אוורור ובארות המחברים ביניהם. העיר מחולקת לאזורים ייעודיים שונים, כולל מגורים, מטבחים, אזורים משותפים, כנסיות, מחסנים ואפילו אורוות לבעלי חיים. מערכת האוורור, שהשתמשה בפירים אנכיים, הבטיחה אספקה מתמדת של אוויר ברחבי המתחם התת-קרקעי.
דרינקויו תוכננה כך תוכל לקיים את תושביה לתקופות ממושכות. לעיר הייתה גישה למים מתוקים מבארות וממעיינות תת-קרקעיים, בעוד שתושביה טיפחו יבולים וגידלו בעלי חיים בתחומי החדרים התת-קרקעיים. הימצאותם של חללים קהילתיים, כמו אולמות מפגש ואזורי פולחן דתי, מדגישה את ההיבטים החברתיים והתרבותיים של החיים בעיר נסתרת זו.
מטרתו העיקרית של דרינקויו הייתה לספק מקלט בטוח בתקופות של איומים חיצוניים. המתווה המורכב והכניסות הנסתרות של העיר אפשרו לתושביה להישאר מוסתרים מפולשים פוטנציאליים. דלתות אבן ענקיות, במשקל של כמה מאות קילוגרמים, שימשו כדי לאטום חלקים שונים של העיר, ולשפר עוד יותר את יכולות ההגנה שלה. תכונות אלו הבטיחו שהתושבים יוכלו לעמוד במצור ממושך ולשמור על מראית עין של נורמליות מתחת לאדמה.
דרינקויו נותרה חבויה במשך מאות שנים עד לגילויה בשוגג בשנת 1963 במהלך שיפוצים של בית מודרני. מאז נערכו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות, שחשפו את גודלה ומורכבותה של העיר התת-קרקעית הזו. כיום, היא פתוחה למבקרים, ומציעה הזדמנות ייחודית לחקור את מנהרות המבוך ולחוש קשר עם חייהם של תושביה העתיקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו