לפני כ-90 מיליון שנה היו יערות גשם ממש בסמוך ליבשת אנטארקטיקה הקפואה, במרחק של כ-900 קילומטרים בלבד מהקוטב הדרומי של כדור הארץ. כך עולה מקידוח שהוציא אדמה מקרקעית ים אמונדסן ליד האי פיין, הסמוך ליבשת הקרחונית.
מדובר בתקופה בה כדור הארץ היה חם הרבה יותר והדינוזאורים שלטו בו. על פי הערכות המדענים גובה פני הים היה אז כ-170 מטרים יותר מגובהו הנוכחי, ובאזורי קו המשווה הטמפרטורה הממוצעת הייתה 35 מעלות. למעשה, בתקופה החמה הזו שגשגו במרחק קצר מהקוטב הדרומי יערות גשם של ממש, שהטמפרטורה שלהם בחורף עמדה על 12 מעלות בממוצע ובקיץ על 20 מעלות.
לדברי פרופסור טינה ואן פלירדט מהקולג' האימפריאלי בלונדון "עצם הממצאים וההישרדות של קרקעית היער מלפני 90 מיליון שנה היא דבר מפתיע אבל מה שעוד יותר הדהים אותנו הייתה העובדה שהיער פרח וצמח למרות ארבעת חודשי החושך הרבים שקיימים כל כך קרוב לקוטב".
ד"ר יוהן קלגס, גיאולוג ממכון אלפרד וגנר מסביר כי "עשינו בדיקת CT לקרקעית לפני הקדיחה לעומקים ומה שמשך את ליבנו היה משקע קרקע של כשלושה מטרים שהיה צבעוני ושונה מאד ממשקעי הקרקעית שמעליו". בעקבות הסריקה החוקרים קדחו אל האזור ומצאו בו רשת שלמה של שורשים, נבגים ושרידי פרחים מאותה תקופה.
פרופסור אולריך זלצמן מאוניברסיטת נורת'אומבריה, מסביר כי "מדובר היה ממש באזור ביצתי וביערות שאפשר מאד למצוא באיים של דרום ניו זילנד כיום".
על פי החוקרים הממצאים מלמדים שבאותה תקופה יבשת אנטארקטיקה הייתה מכוסה בצפיפות בצמחייה ופליטות הפחמן הדו חמצני בכדור הארץ אז היו גבוהות הרבה יותר ממה שיש כיום (כ-403 חלקיקים למיליון) והגיעו אפילו ל-1000 חלקיקים למיליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו