לא רק למלכים: ביקרנו באחד המלונות היקרים ביותר בישראל

המלכה אליזבת השנייה הקפידה על מסיבת התה המלכותית לאורך כל ימי חייה. הטקס הזה, הנערך בשעות אחר הצוהריים, הפך למסורת בריטית ונתן למלכה אנרגיה לחלק האחרון של היום. הוא כולל, למשל, כוס תה, סקונס (מאפה בריטי, מעין לחמניה מתוקה או מלוחה) כריכוני אצבע ומאפים מתוקים.

כשישבנו במסעדת "קינגס קורט" לשעת תה המנחה במלון וולדורף אסטוריה בירושלים (מבית רשת הילטון), הרגשנו גם אנחנו נצר לשושלת מלוכה בריטית.

לשולחן הגיע המגש המסורתי שכלל שלוש קומות, ועליו נחו כריכוני האצבע המפורסמים, ביניהם כריך מלחם מחמצת עם סלמון מעושן, גבינת שמנת וגרידת לימון; לחם כפרי מלא עם מלפפון וגבינת שמנת שמיר; כריך מלחם אגוזים כפרי, גבינת תום וצ'אטני של עגבניות; וטארט סלט ביצים וסלמון מעושן.

לצידם, הוגשו לנו קינוחים משובחים. אהבנו במיוחד את עוגיות המדלן, את אקלר הקרמל והשוקולד, שטעמו המשיך ללוות אותנו גם כמה ימים לאחר החופשה וכמובן הסקונס, שרק עליו אפשר לכתוב ספר שלם. מרחנו עליו בנדיבות חמאה, ריבת תפוז וקצפת - ולא רצינו שפיסת גן העדן הזאת תסתיים לעולם.

את הארוחה ליווה כמובן תה מסורתי. מתשעת סוגי התה שהוצעו לנו, בחרנו את המאו ג'ין, תה ירוק הגדל בהרים הגבוהים בסין, בעל צבע צהבהב, עלים קטנים ומרירות עדינה, הנחשב לאחד מסוגי התה האהובים על תושבי סין. הבחירה השנייה שלנו היתה בתה פירות היער המרענן.

ארוחת תה המנחה, המוגשת לרגל חגיגות העשור לוולדורף אסטוריה בירושלים, היא עוד סממן לדייקנות ולמלכותיות שמאפיינות את המלון. שנדלירים בכל מקום, חדרים מרווחים ומעוצבים, טלוויזיות מראה בחדרי השירותים ויכולת לכוונון מדויק של טמפרטורת המים באמבטיה – מה שחסך לנו את טקס בדיקת טמפרטורת המים בפתיחת כל מקלחת.

בוולדורף לא מסתפקים בבקבוקוני שמפו וסבון פשוטים, אלא במארזי מיני של חברת AHAVA שכללו גם קרם גוף, וכמובן שמפו, מרכך שיער ותחליב רחצה – שלשם שינוי, בהשוואה כמעט לכל מלון אחר, לא ייבשו לנו את העור. עם דייקנות כזאת בחדרים, היינו מצפים גם לתפריט כריות - כפי שכבר חווינו במלונות יוקרה אחרים.

לאחר שהתרשמנו מהחדר המפואר, חזרנו אל הלובי, הפעם לארוחת הערב. בין היתר, טעמנו למנה ראשונה כרובית בטמפורה, עם צזיקי, סלסת עגבניות, טחינה, קרם חציל וגבינת פרמז'ן. הכרובית היתה מעולה, פריכה ועסיסית, וכך גם המצע שליווה אותה.

למנה עיקרית לקחנו פילה סלמון צרוב על מחבת, עם כרישה, תפוחי אדמה ורוטב יין אדום. הסלמון היה עשוי היטב, עם טעמים מאוזנים. הקינוחים היו סבירים ותו לא: פלמירה פיסטוק - תחתית בצק פריך, ביסקוויט רבוך, קראנץ' פיסטוק, פיסטוקים מקורמלים, מוס פיסטוק, שנטי שוקולד לבן. לצדו טעמנו רושר אגוזי לוז - קראנץ' אגוזי לוז, מוס אגוזים ושוקולד חלב.

הבופה שאינו נגמר

למחרת, ארוחת הבוקר היתה הצגה בפני עצמה. מאפים, סלטים, גבינות, ביצים לבחירה ומגוון משקאות. האגז בנדיקט שהזמנו (מביצי חופש כמובן) היה מעולה, וכך גם חביתת הירק, המאפים והסלטים. אם יש חיסרון אחד לארוחת הבוקר הזאת, הוא היעדרן של עוד גבינות מיוחדות. בבופה עשיר כזה, היינו מצפים למצוא מהן קצת יותר.

את האוכל ניסינו לאזן עם אימון שחייה בבריכה, הממוקמת במתחם הספא Guerlain. המתחם כולל שתי קומות ומציע מגוון טיפולים, חמאם טורקי, שתי סאונות יבשות, מלתחות מפוארות, חדר כושר ולוקרים אישיים.

אורכה של הבריכה המחוממת, הממוקמת בקומה הראשונה, עומד על 33 מטרים, והיא כוללת בריכת זרמים ומיטות מנוחה. גג הבריכה עוצב בצורת קשתות, ויוצר תחושת פאר היסטורי ירושלמי. נהנינו מהבריכה מאוד, אבל חבל שכאחת האטרקציות המשמעותיות במלון היא נסגרת בעונה זו בשעה חמש בערב. לטעמנו, מוקדם מדי.

בוולדורף סיפרו לנו שהם שומרים על אחוזי תפוסה גבוהים במיוחד, גם ביחס למשבר הפוקד את ענף התיירות בישראל. לאחר הביקור שלנו, הבנו בדיוק מדוע כך הם פני הדברים.

המלון מעניק חוויה מהוקצעת, הרמונית ומדוייקת, מלכותית ממש, השמורה לרוב למעמד סוציו אקונומי שהפרוטה נמצאת בכיסו. החוויה הזאת תעלה לכם, לפי אתר הילטון, החל מ-2,270 שקלים לזוג, ויכולה להגיע גם ל-19 אלף שקלים ללילה, במידה ותבחרו את הסוויטה הנשיאותית.

הכותב היה אורח המלון