תתכוננו לשלם הרבה יותר: אחד היעדים הכי פופולריים התייקר משמעותית

בשבועות האחרונים קוראים פוסטים רבים בקבוצות הפייסבוק השונות של סיני, ובראשן קבוצת "אוהבי סיני" עם מאות אלפי גולשים פעילים, לחרם נגד ביקור בחצי האי התיירותי, לאור המחירים המופרזים שנגבים מהתייר הישראלי. באינספור הוכחות מצולמות מספרים המבקרים בסיני על עלייה של מאות אחוזים במחירים ברצועת החוף ליד נואייבה בשנתיים האחרונות. הקפיצה הדרמטית במחיר מורגשת בכל פרמטר: בקאמפים עם ה"חושות" או החדרים הממוזגים, בעלות האוכל, ובעלות המוניות אל ומנואייבה וסביבתה.

כך לדוגמא אם מחיר חושה ממוזגת עמד עד לפני כשנתיים על כ־50 שקל בממוצע ללילה, כיום גובים בקאמפים רבים 100-150 שקל לאדם (לא לכל החושה) ואף יותר. מחירי המוניות מגבול טאבה לקאמפים בנואייבה קפצו אף הם במאות אחוזים. מחירי האוכל בכמה מהקאמפים קרובים כעת יותר למחירים בישראל, שכזכור זכתה לפני מספר ימים בתואר הלא מחמיא כמדינה עם עלות המחייה הגבוהה ביותר מבין כל מדינות ה־OECD. בנוסף, ברוב הקאמפים החלו לתמחר את השירותים והמוצרים לתייר הישראלי בשקלים ולא בלירות מצריות, ועל הקפיצה החריגה במחיר הם גם מוסיפים שער המרה שרחוק, רחוק מאוד, מהשער היציג.

2,500 שקל לאוכל בלבד

מה שמרתיח את הדם של התיירים הישראלים בכל הנושא הזה, זה שעלות מלונות (יוקרה ומלונות תקציב) בשארם א-שייח' ובדהב עלתה בתקופה המקבילה בכ-25-30 אחוז בלבד, כמו עליית המחירים במצרים בתקופה זו. התופעה של הקפצת המחיר במאות אחוזים היא ייחודית לאזור הקאמפים בסביבת נואייבה, שחביב על הישראלים בשל קרבתו לגבול, השקט, האווירה והפשטות – שהייתה וכמעט איננה עוד.

"עבור חמישה ימים בקאמפ שילמתי 2,500 שקל על ארוחות עבור שני מבוגרים ושני ילדים", כותב ישראלי שחזר מנואייבה לאחרונה בקבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני". "תוסיפו לזה את עלויות החדר וההוצאות הנלוות, וזה לא כלכלי בכלל בשביל חדר מעץ. הם מרוויחים יותר ממלונות 5 כוכבים. בגלל זה הבעלים של הקאמפ והילד שלו נוסעים על ג’יפים חדשים של bmw. יכולתי לקחת 5 ימים הכל כלול במלון 5 כוכבים בטאבה במחיר הזה. אז מישהו צריך לעשות חושבים".

"עושקים אתכם בסיני"

ישראלית נוספת כתבה בקבוצה: "אני מבקרת בסיני עוד משנות ה־90, וזה לא היה ככה. לא ברמת המחירים ביחס לעלויות המקומיות ובעיקר לא ביחס. ואין מה להשוות לחופשה באילת, אפשר להשוות לחופשה ביעד קרוב כמו יוון וקפריסין ולהבין שזה כבר ממש לא משתלם. לגמרי צריך להחרים אותם".

בדיון שהתפתח בקבוצה ענתה אחת הגולשות לאלה שהצדיקו את עליית המחירים במצרים לאור יוקר המחיה בישראל. "אין מה להשוות לאילת, אתם ממש לא מבינים על מה אתם מדברים. נתחיל מזה שאמנם מלון יעלה יותר בעונת שיא אבל יישאר פרופורציונלי לרמת המחירים במדינה, ונמשיך בזה שמחירי האוכל לא משתנים וקופצים פתאום. אתם באמת לא מבינים עד כמה עושקים אתכם בסיני. זה מטורף בכל קנה מידה. אם לומר את האמת.... אני מבינה את המחרימים אבל אנחנו (כולל אותי) יודעים להתלונן ובסוף חוזרים עם הזנב בין הרגליים... חד משמעית דופקים אותנו".

וישראלית נוספת מסכמת: "כולם נוסעים וכולם ימשיכו לנסוע. פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".

בכדי להבין עד כמה המחירים בקאמפים ליד נואייבה אינם פרופורציונאלים, צריך לצלול רגע לנתוני הכלכלה המצרית. שכר המינימום במצרים הועלה בשנה שעברה ל־3,000 לירה מצרית לחודש, שהם קצת פחות מ־400 שקל. גם אם ניקח לצורך העניין את השכר הממוצע הגבוה יותר, הוא עומד על כ־5,000 לירות מצריות לחודש – 615 שקלים.

ליטר בנזין בשקל וחצי

מצרים עוברת משבר כלכלי קשה, שבחלקו נגרם על ידי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כיוון שבמצרים רכשו תבואה ודגן מאוקראינה, שמחירה עלה משמעותית בשל המצור הרוסי. האינפלציה הגיעה לכ-23 אחוזים בשנה. מצרים נאלצה לקבל הלוואות מקרן המטבע העולמי, והיא מחזרת אחר מדינות המפרץ בבקשה לסיוע כלכלי.

מחירי מוצרים רבים במצרים עלו בשנתיים האחרונות בכ־30 אחוז. ועדיין, מחירי המוצרים והשירותים לאזרח המצרי הם זולים מאוד ביחס לישראל. כך לדוגמא, עלות ליטר בנזין במצרים נכון לאוגוסט 2023 היא 1.48 שקל (מסובסד); בקבוק מים מינרלים גדול נמכר בחנויות ובסופרמרקטים בכ־70-80 אגורות, בעוד בקאמפים מחירו מאמיר ל־5-7 שקלים לתייר הישראלי. עלות בקתה ממוזגת בקאמפ למשפחה ישראלית יכולה להגיע לכ־300 שקל ללילה - חצי מהשכר הממוצע במצרים. אם לעשות הקבלה למשכורות בישראל זה כמו לשלם על בקתה בסיסית ממוזגת על החוף כ־5,000 שקל ללילה, או על צלחת חומוס כ־300 שקלים. אגב, גם הממשלה המצרית לא טומנת ידה בצלחת: בשנים האחרונות הועלה מס המעבר בגבול טאבה בצד המצרי מ־120 לירות מצריות ל־400.

"לחזור לקמפינג עצמאי"

עו"ד גיא שילה, מנהל ומייסד של קבוצת "אוהבי סיני" בפייסבוק, מודע למציאות הקשה – ולתלונות הרבות. "הדעה שלי היא שצריך לחזור אל סיני כאזור של טיול חופשי, קמפינג עצמאי", אומר שילה. "להגיע עם הרכב הפרטי, למרות שההגבלה של 70 רכבים ביום שהטילה ישראל עקב התו הסגול נמשכת - לבקשת המצרים שנהנים מכך שישראלים נאלצים לקחת מוניות".

שילה מרכז מאמצים בזמן האחרון בניסיון לבטל את ההגבלות על כניסת רכבים ישראלים לסיני, שכן הביקוש גבוה במאות אחוזים מהמגבלה הקיימת, אך עד כה נראה כי בצד המצרי לא נענים לבקשות הישראליות. הוא גם מנסה לבטל את ההוראה הדרקונית החדשה של המצרים, לפיה אסור לרכב עם מצלמת דרך או מצלמה אחורית לעבור למצרים וצריך לפרקה לפני המעבר. ברכבים חדשים רבים המצלמה האחורית בנויה כחלק מהפגוש האחורי, ופירוקה מסובך ויקר מאוד.

המדריך לנופשים

אז מה עושים? איך נופשים בסיני מבלי להיעקץ?

• חוסכים את המוניות היקרות ונכנסים עם הרכב הפרטי, צריך סבלנות, המעבר בגבול עם רכב ארוך ומתיש. יש גם אוטובוס מטאבה לדהב ולשארם פעמיים ביום, שעוברים דרך חופי נואייבה, במחיר של שקלים בודדים. בסיני יש כיום גם דלק 95 אוקטן בתחנות.
• מבררים מחירים מראש בקאמפים, לא הולכים לקאמפים שעושקים במחיר. יש עדיין מספר קאמפים עם מחירים הוגנים.
• מתעקשים לשלם בלירות מצריות ולא בשקלים.
• אם אתם כבר בקאמפ – אל תזמינו במסעדה ותרשמו לחשבון בסוף השהות. זה מתכון לעוקץ מחיר שלא מעט ישראלים חוו.
• מחליפים את החושות בקאמפים במלונות בנואייבה, דהב או שארם א-שייח'. נכון, לא תקומו בבוקר על הים, אבל התמורה שתקבלו יותר טובה ויותר זולה, ועדיין תוכלו לשהות כל היום בקאמפים או בחופים.
• מבררים מחיר של כל מנה במסעדה. אם בתפריט לא מופיעים מחירים או מופיעים מחירים בשקלים – זה סימן אזהרה. מי שנכנס עם רכב לא מוגבל למסעדה היקרה יותר או פחות בקאמפ/מלון שלו.
• קונים שתייה קלה, קרח או מים מינרלים בחנויות בערים, ושמים בצידנית. ההפרש יכול להגיע למאות אחוזים.
• מתמקחים. לא במסעדות ובמלונות אבל כן בחנויות. הסוחרים המצרים כבר למדו לומר ש"בתל אביב זה עולה הרבה יותר", אבל זה לא תל אביב – זה מצרים.