במרחק שתי אצבעות מיוון, בין רודוס לכרתים, שוכן לו האי קרפטוס - פיסת ארץ נעלמה שעל רובה טרם דרכה רגלו של תייר ישראלי, ויש בה הכל: נופים ירוקים לצד הרים פראיים ומצוקים עוצרי נשימה, חופים אינסופיים וים טורקיז צלול כבדולח, תושבים מאירי פנים, ובעיקר אוכל טעים כל כך שלא תרצו לעזוב. או כמו שאומרים ביוונית: יָאמָאס!
ראשית, יש להבהיר: זה אי קטן (כ-300 קמ"ר), אין מועדונים, אין חנויות וגם תושביו (רק 6,000 אישה ואיש) מזמינים מהאינטרנט רהיטים או בגדים, כשהם צריכים – ולכן מי שמחפש שופינג בקניון או א-ג-דו-דו בבריכה ייאלץ "להסתפק" בחנויות מזכרות לתיירים ובכיסאות שיזוף בתוך הבריכה. תשאלו את האירופאים שבאים לשבועיים רק כדי לחזור מהאי זוהרים מאושר (ומשיזוף).
עכשיו, שניקינו את השולחן, נצא לדרך – ויש הרבה לספר.
מסע בזמן
סיור בקרפטוס הוא מסע לימים פשוטים יותר, בין כפרים שהקדמה כמעט לא נגעה בהם, חלקם מבודד במצוקים מעל הים וחלקם בהרים, לבין שרידים ארכיאולוגיים שפזורים ברחבי האי – ומפתים לא מעט הרפתקנים.
מספרים שכשהנאצים פלשו לאי ב-1943, מיהרו הגברים להסתיר במערות שבפסגות ההרים את הנשים והילדים, על רכושם ותכשיטיהם, ורבים מאמינים שהמערות רק ממתינות לשוחרי האוצרות, ואנחנו גם שמענו על מקומי אחד שמחפש קונים לפריטים שהוא כבר אסף מרחבי קרפטוס.
החברה בקרפטוס מטריארכלית והאישה היא שנותנת את הטון. עד לפני כשני עשורים, הבת הראשונה במשפחה היתה גם הראשונה להתחתן - אפילו לפני הבן, גם אם הוא הבכור! - והיא שקיבלה את כל כספי ההורים. זו הסיבה, כפי שתקראו כאן, שרוב המסעדות והטברנות באי הן בניהול נשי.
.
כמו ברבים מאיי יוון, בתים רבים בקרפטוס צבועים כחול-לבן - סימן זיהוי להיותם יוונים, זכר לכיבוש האיטלקי מתחילת המאה ה-20 שאסר להניף את דגל יוון. פִּלֵס, לדוגמה, הוא כפר יפהפה שכל בתיו צבועים כך.
התמזל מזלנו לראות וילה קרפטית טיפוסית מבפנים, והופתענו למצוא בה שלל רהיטים שסוחרי הווינטג' בשוק הפשפשים יכולים רק לחלום עליהם. עם זאת, בית באי בימי קדם היה למעשה חדר אחד שבו חיו כל בני המשפחה יחד - חציו פינת אוכל וחציו במה מוגבהת שמתחתיה חלל לאחסון, ומעליה מיטות שבלילה נפרסו ובבוקר קופלו לכדי סלון ישיבה. איך עשו אז ילדים, תשאלו? ובכן, לפי עירון מ"איילה נסיעות", המדריך הישראלי היחיד באי: אין כמו חיק הטבע.
בפסגת האולימפוס
בית כזה ראינו באולימפוֹס, כפר עתיק בצפון האי, שבו הזמן כמו עצר מלכת. במנוסתם משודדי הים של אז, הלכו מייסדיו והרחיקו ככל שאלה רדפו אחריהם - עד שהגיעו לראש ההר הכי גבוה, שאליו לבוזזים כבר לא היתה גישה.
עד לפני עשור, כשנסלל אליו כביש לראשונה, הובילו לכפר דרכי עפר ולכן גם המודרנה איחרה להגיע אליו. עם זאת, הסיור בין הסמטאות והבתים הססגוניים – שעבורם נולד המושג "כפר ציורי" - מגלה תושבים שאורח חייהם הסגפני נשמר עד היום: נשים וגברים בלבוש אותנטי, עוסקים במלאכות כמו רקמה, סנדלרות ורדיית דבש פרחים, ומציעים את תוצרתם בדוכני רחוב.
.
בנקודה הגבוהה ביותר בכפר נמצאת הטברנה Blue Garden, שבעליה ניקוס ירעיף עליכם מכל טוב - פרחי קישואים ממולאים ופרחי זוקיני, עגבניות ממולאות מטוגנות, פַּאוׇה מדהימה (כמו ממרח חומוס אבל משעועית לבנה); מקרונס בטעם של ילדות, מין פסטה גסה מחיטה מקומית; וקינוח לוקומדס בדבש, שמזכיר ספינג' אבל טעים פי מאה.
.
כשאחת מאיתנו ביקשה להסתפק בפיצה ("כי די, כמה אפשר לאכול"), ניקוס המשעשע - שנמרוד קורא לו "מופע של איש אחד" – התעקש: "אתן לך, אבל ארוזה בקופסה. את פה תאכלי רק מה שאני נותן". הבטיחה לטעום, ולבסוף מרוב טעימות שבעה וויתרה על הפיצה.
מהים - על האש
פרנסת הקרפטים מבוססת על תיירות בלבד, ולכן בחורף עוברים חלקם לעבוד ביוון והנותרים מעבירים את הזמן בטיפול בחיות המשק וברביצה מול הטלוויזיה עד הקיץ הבא. בחורף האחרון, למשל, נשארו באולימפוס 75 אנשים בלבד.
כפר פיגאדיה שעל החוף במזרח קרפטוס הוא מרכז התיירות של האי. כמעט כל המלונות ממוקמים בו, ביניהם שני מלונות חמישה כוכבים (אנחנו שהינו ב"קוסמופוליטן" המפואר) ועוד כמה טובים לא פחות.
בפיגאדיה עשרות בארים, טברנות ומסעדות עם מיטב המטבח המקומי. בין הטובות שבהן ביקרנו: "טו אלניקו", עם עלי גפן ממולאים בבשר טלה וגבינת מַאנוּרִי הכי טעימים שתקבלו; ו"המקום של סופיה" בטיילת, כשמה של בעלת הבית הלבבית שמחבקת כל אורח וממטירה עליו מנות נדיבות של סלטים, בשרים, ממולאים ודגים. בקשו סַגַנׇקִי – מין גבינה צהובה ועבה שנצרבת בלהבות לעיניכם ומתובלת בלימון. טעימה אש!
.
בטברנה "פֵּלָאגוֹס", ברחוב הראשי של הכפר, האוכל סביר אך ייחודה הוא במופע הסוחף של שניים מארבעת האחים בעלי המקום, שביחד עם אמנים מתחלפים מנגנים כל לילה עד אחרון האורחים.
אם תשאלו את המקומיים על מסעדת הדגים המועדפת עליהם, הם ישלחו אתכם לפִנִיקִי, כ-40 דקות נסיעה מפיגאדיה, ולאַגִיוֹס נִיקוֹלָאוּס סְפּוֹאָה – שני כפרי דייגים שידועים במסעדות דגים משובחות, שבהן הם מציעים את שללם הטרי מאותו יום.
בכפר לֵפְקוֹס בצפון, שעל חופו נודיסטים מקשישים ("יופיו של החטא", הסרט, זה לא), לכו למריה החייכנית מטברנה Lets Eat - היחידה שלא גובה מישראלים תשלום על השמשיות (תזהו לפי צבעי הכחול-אדום) - ותתפנקו בכוס בירה "מיתוס" יוונית תוססת או בכוס אוזו מצננת. בכלל, בכל טברנה באי תמיד יגישו לכם קודם כל אוזו או מיתוס.
סיני יווני
הרבה שמש, רחש גלים ושקט מענג תקבלו בקרפטוס. רצועת החוף, יותר מ-100 ק"מ של ים בגווני טורקיז וכחול עמוק, מפתה לקפוץ לשחייה ולצלילה בחופים - חוליים בדרום האי או סלעיים בצפון האי - מהיפים שתראו אי-פעם.
כזה הוא חוף קִירָה פָּנְגִיה, שלדברי המקומיים פופולרי ביותר בקרב בתולות הים: כמה וכמה מהדייגים שם מוכנים להישבע שדווקא בו הם פגשו בהן. החוף, אגב, הוזכר לאחרונה בתקשורת העולמית בהקשר מזעזע: אנשי "קאווס", טברנה בחוף, פרסמו סרטון שבו הם צולים דגים בעודם בחיים. התוצאה: מציון 4.8 ברשת היא צנחה בתוך יומיים ל-2.8, וכעבור עוד יום הוסרה מהרשת.
.
באחד הסיורים שנמרוד מוביל עלינו על סירת עץ לשיט מרהיב, דרך חופים ומפרצים נסתרים לאורך החוף המזרחי של האי, שבמהלכו יורדים כולם לכמה שעות של רוגע, שחייה, שיזוף וארוחת צהריים על האש שרב החובל עצמו מכין.
בחוויה שלנו, קרפטוס הוא מענה אולטימטיבי לישראלים שעד כה הדרימו עד סיני כדי למצוא רוגע, שמש מלטפת, ים מטריף או אתרי צלילה נדירים ביופיים. המלצתנו: לבוא בספטמבר. מי הים אז חמים יותר, יש פחות תיירים - והקרפטים כבר הרוויחו מספיק, ולכן מורידים מחירים.
קרפטוס: תקציר מנהלים
נוף אנושי: כ-6,000 תושבים מסבירי פנים ב-12 כפרים
חופים מומלצים: אַפֵּלָה, אַמוּפִּי, לֵפְקוֹס
חובה: לסייר בכפר אולימפוס ולאכול בטברנה שבפסגתו
מסעדות וטברנות שכדאי: המקום של סופיה, טו אלניקו, פלאגוס, בלו גארדן
כמה לשריין (בילויים וסיורים): 80 יורו לאדם ביום
איך נופשים: "איילה נסיעות" מציעה חבילות לזוגות ולמשפחות, ל-7-3 לילות, עם אפשרות בחירה בין שלושה מלונות, סיורים מודרכים עם נמרוד ("או יזהר, אהוד הסלבס בהוליווד, כשאני נח") ובילוי בטברנה סרדלס
הכותב ביקר בקרפטוס כאורח של חברת "איילה נסיעות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו