בניגוד לרוב הטיסות שיוצאות מישראל, הפעם המטוס פונה לכיוון מזרח, עובר מעל לנהר הירדן וממשיך דרך מדבר בלתי נגמר. כבר אז ההתרגשות ניכרת. "אהלן וסהלן ביכום", מברכים את הנוסעים שעושים את דרכם לבירת ממלכת בחריין, מנאמה.
בין הנפט להייטק: ביקור בבחריין // צילום: סהר אברהמי
העיר משמשת גם המרכז הפיננסי, החברתי והחינוכי במדינת האיים, שנמצאת במפרץ הפרסי, בין סעודיה לקטאר. האוכלוסייה בממלכה מונה כמעט 1.9 מיליון תושבים - קצת יותר מחצי מהם עובדים זרים מהודו, מפקיסטן, מסרי לנקה ועוד. היתר הם ערבים בחריינים.
בספטמבר 2020 ישראל ובחריין חתמו על הסכם שלום בבית הלבן כחלק מהסכמי אברהם. מאז ביקרו בממלכה 6,000-5,000 ישראלים בלבד. היצע המלונות הרחב, מגוון מרכזי הקניות והאדריכלות המודרנית יכולים להזכיר את הנסיכויות בדובאי או באבו דאבי, רק בקטן, וכיאה לאי שגודלו קטן מזה של ישראל - ההיצע גם קטן יותר.
למרות הכל, יש מספיק מה לראות ומה לעשות אם יוצא לכם להגיע ליומיים-שלושה. בסוף השבוע בתי המלון והברים מתמלאים בסעודים ובכוויתים, שמגיעים לבילוי "חופשי ומשוחרר" ביחס למדינות שמהן הגיעו. הבריטים עזבו את האי ב־1971, ועדיין ניכרת השפעתם במדינה באדריכלות המערבית המודרנית ובאנגלית הטובה השגורה בפי התושבים. בבתי הספר מלמדים אנגלית מכיתה א', וזה ניכר.
ומה לגבי שתיית אלכוהול? חלק מהמסעדות ומבתי המלון לא מציעים אלכוהול למכירה. המדינה המוסלמית לא מעודדת צריכת אלכוהול, ולכן הוא יקר יותר מאשר בישראל: חצי ליטר של בירה יכול להגיע לחמישה דינר בחרייניים - בערך 50 שקלים. ברובע 338 תוכלו לעבור בין דאנס־ברים, מסיבות על גגות בניינים ומלונות, מסעדות, גלריות, בוטיקים, בתי קפה ועוד.
שוק מוחרק ובית הכנסת
כיאה לשוק, המקום יותר נגיש ועממי מהקניונים המפונפנים והיקרים, ותוכלו למצוא בו תבלינים, ביגוד מסורתי, בדים, פסטות ומתוקים. אם אתם חפצים באווירה פחות אותנטית, תחת המזגן, לכו לאחד מהקניונים. תוכלו למצוא בהם רשתות אופנה מערביות וחנויות בשמים, והמחירים ברשתות דומים למחירים בישראל.
לא הרחק משוק מוחרק שוכן בית הכנסת "עשרת הדיברות", במבנה משופץ אך לא בולט. במנאמה מתגוררים פחות מ־40 יהודים, רובם נצר למשפחות שהגיעו מעיראק במאה ה־19. רוב היהודים שהיגרו לבחריין, כ־1,500 במספר, עזבו את הממלכה לטובת ארה"ב ובריטניה. לפני הכניסה לבית הכנסת, כחלק מקבוצה, תדרכו אותנו לא לעורר תשומת לב שעלולה להוביל לתקרית לא נעימה עם גורמי קיצון: לא לחבוש כיפה לפני הכניסה ולא לדבר עברית ליד המבנה. ראוי להדגיש כי במהלך השהות במדינה ההרגשה תמיד היתה בטוחה ונעימה, גם כשהבינו שאנחנו מישראל.
צלילה ואיסוף פנינים
כרבע שעה של הפלגה מהאי ג'ראדה, צפונית למנאמה, אפשר לצלול ולאתר צדפות ופנינים במים הרדודים. המקום מספק ציוד צלילה וסל שבו אמורים להניח את השלל. לאחר מכן, כשחוזרים לחוף, פותחים את הצדפות. מצאתם פנינה? אפשר לקחת אותה למזכרת. כמו כן, יש מקומות המציעים טיול דיג.
קצת יותר מחצי מהתושבים הם עובדים זרים מהודו, מפקיסטן, מסרי לנקה ועוד. היתר הם ערבים בחריינים
המוזיאון הלאומי ובית הנפט
המוזיאון כולל ממצאים ארכיאולוגיים המכסים 5,000 שנות היסטוריה. יש אולם שמציג את אורח החיים בבחריין בתקופה שקדמה לגילוי הנפט - עבודות מסורתיות, דיג ונישואי קטינות. אפשר למצוא גם אתר קבורה עתיק שהועבר ממקומו במדבר והוצב במוזיאון.
כשיוצאים מהבירה ונוסעים דרומה, אי אפשר לא להבחין שבית המלוכה "גייס" את המדבר לצורכי הפקת נפט: בדרך תראו צינורות, מכונות שאיבה ומקדחות כבישים. כשעה נסיעה תוביל אתכם לנקודת גילוי הנפט הראשונה באיחוד מדינות המפרץ (1932) ולמוזיאון הנפט - חדר שבו מאובנים שנתגלו בעת שאיבת הנפט, המכונות הראשונות שבהן השתמשו והמסמכים הראשונים שעליהם חתמו לטובת קידום הענף. כאמור, הנסיעה לבית הנפט אורכת כשעה, אז אם אתם קצובים בזמן - אפשר לוותר.
