המלונות בישראל תמיד היו יקרים, עוד לפני גל ההתייקרויות העולמי של השנה האחרונה. רבים העדיפו לבלות במלונות "הכל כלול" בטורקיה, יוון או אפילו בסיני הסמוכה, תמורת סכום דומה או אפילו זול יותר, לעומת שהות של לילות בודדים באילת, ים המלח או בצפון. לא רק הישראלים מתלוננים –התיירים שמגיעים לארץ גם נדהמים ממחירי הלינה הגבוהים.
באילת למשל, המלונאים מסבירים את המחירים הגבוהים בשל יוקר המחיה הכללי, המרחק הגיאוגרפי ומחירי ההובלה, בגלל הביורוקרטיה, תנאי הפעלה מחמירים מצד הרשויות, הכשרות, הביטוחים ועוד. אך את התיירים, הישראלים כמו הזרים, התירוצים הללו לא ממש מעניינים והם מצביעים ברגליים ונופשים פעמים רבות בעקבה או בטאבה השכנות, מייד אחרי נחיתתם בשדה התעופה רמון.
אך לאט ובשקט, נראה כי קמו מתחרים ראויים למלונות הישראליים היקרים. לצד פריחת דירות ה-AIRBNB בתל אביב, ירושלים ושאר ריכוזי התיירות, האכסניות והמלוניות מתחילות להוות אופציות חדשות ללינה מחוץ לבית. להבדיל מהמלונות בים המלח או אילת למשל, המבודדים יחסית מהאטרקציות המקומיות, האכסניות והמלוניות החדשות נמצאות לרוב בלב הערים ומוקדי ההתרחשויות.
לרוב, הקהל במקומות האלה הוא צעיר יותר, ומדובר בשינוי גישה של התיירים ברחבי העולם ולא רק בארץ. "המטייל החדש, המכונה "פיט" (Free Independent Traveler), לא מחפש יותר את הנוחיות של המלונות, הוא מחפש להתחבר למקום שהוא מבקר", אומרת רוני ביתן, מנכ"לית ILH, קהילת הגסטהאוסים וההוסטלים בישראל.
עוד היא מספרת כי בשנים האחרונות, האכסניות וההוסטלים הפכו אבן שואבת עבור משפחות וצעירים שמחפשים בעיקר מקום נקי להתקלח ולישון בו ופחות מקום להישאר בו אחרי שאכלו ארוחת בוקר. וזהו אולי אחד ההבדלים המשמעותיים בין מלונות לאכסניות ומלוניות – בעוד המלון מבקש להשאיר לרוב את האורח שלו בתוך תחומי המלון באמצעות בריכה, הופעות ואוכל במתכונת "הכל כלול", האורח שמתארח באכסנייה יוצא ממנה ונהנה ממה שיש לעיר שבה הוא מבקר להציע.
ביתן מסבירה כי "מדובר בסוג אחר של תיירות. אנשים היום, בארץ ובעולם, לא מחפשים פסיליטיז, הם מחפשים מיקום וחוויה או סיפור מעניין". לצד ביקורי קבוצות מאורגנות של "תגלית" למשל, גם האורחים המגיעים במסגרת פרטית מתחברים בקלות לעיר באמצעות האווירה הייחודית של כל אכסנייה, בהתאם לעיר או לאזור שבו הן שוכנות. כך, ולהבדיל ממלונות שעשויים להרגיש "זרים" מעט לאזור שבו הנמצאים, האכסניות והגסטהאוסים מעוצבים פעמים רבות בסגנון המתקשר עם הסביבה החיצונית. בין היתר, ועל מנת ליצור הווי ייחודי למקום, נערכות מסיבות, הופעות וארוחות בוקר משותפות.
אחת המטרות של קהילת הגסטהאוסים וההוסטלים בישראל היא גם חשיפת האורחים לתרבויות, מנהגים ואורחות חיים שונים. כך למשל, בחנוכה ובכריסטמס נערכו בגסטהאוסים "אברהם הוסטל" "סינמה הוסטל" בתל אביב וירושלים מסיבות בה יכלו האורחים הזרים להכיר קצת יותר מקרוב את חג האורות היהודי ומנגד הגיעו לא מעט ישראלים כדי לקבל טעימה קטנה של חו"ל בלב תל אביב והבירה.
יחד עם זאת, ישנה סיבה בגינה נמנעים ישראלים רבים ללון באכסניות, בגלל תדמיתן כמקום שלא תמיד שומר על תחזוקה נאותה של החדרים או הנוחות הפחותה ביחס למלונות. "אנחנו מעוניינים לשמור על רמה גבוהה הן של האורחים והן של אנשי הצוות באכסניות ולכן אנחנו מגדירים כמה סטנדרטים", מסבירה ביתן. כך למשל, תדמית ה"סידור לבני נוער" כבר איננה נכונה וכיום לרוב לא יוכלו קטינים ללון לבדם באכסניות: "ברוב האכסניות גם יהיה מישהו בכניסה שימנע כניסת אורחים מרעישים או שיכורים. המנוחה והשלווה של האורחים חשובה לנו".
בארץ פזורות כ-25 אכסניות ומלוניות הרשומות בעמותת ILH לקידום התיירות בישראל, ונדרש מהן לשמור על ציון גבוה בגוגל ובאתר בוקינג על מנת להישאר חברות בעמותה, זאת כדי לשפר את תדמית האכסניות מהטיול השנתי. היתרון שלהם על פני המלונות "הרגילים" הוא כאמור במחירן הנוח, עם טווח מחירים של בין 500 ל-1,200 שקלים לילה בממוצע עבור משפחה בת חמש נפשות.