בישראל כמו בעזה, העריכו על רקע האירוע ביום ראשון בחאן יונס כי ההבנות וההסכמות השבריריות שהשיגו הצדדים באמצעות המתווכים המצרים, קרי - הדלק והכסף שהוזרמו מקטאר דרך ישראל לרצועת עזה, לא יחזיקו מעמד, נוכח חומרת האירוע עבור שני הצדדים.
חמאס ספג ביקורת פנים-פלשתינית חריפה, ופגיעה תדמיתית קשה על שהסכים להגיע עם ישראל לרגיעה ארוכה ויציבה בגבול הדרומי, שתאפשר להתחיל ולהוציא לפועל שורה של מיזמים ופרויקטים לשיפור החיים ברצועת עזה, מה שנהוג לכנות: "הסדרה".
נוכח הביקורת הקשה מבית לאחר הפעולה של יחידת העילית של צה"ל בעומק חאן יונס ומחיר הדמים ששילם הארגון, לא נותרו בידיו ברירות רבות אלא להגיב בשיגור אינטנסיבי של רקטות, חלקן לטווחים ארוכים שלא נראו כאן מאז צוק איתן. היו שטענו בעזה כי חמאס, "מכר את דם מאות השאהידים שנהרגו בהפגנות השיבה בגדר תמורת דולרים ודלק", אמירה שלחמאס קשה לחיות אתה.
על אף ההצהרות המתלהמות מעזה, ההערכה הייתה שחמאס יכיל את האירוע בחאן יונס ויסתפק ב-17 הרקטות ששיגר ביום ראשון בלילה, כדי לא להביא לקריסת ההסכם השברירי. אמנם ההרוגים באירוע היו פעילי הזרוע הצבאית של הארגון, אולם חמאס - שאיבד בעבר בכירים וחשובים מנור בראכה, מפקד הגדוד המזרחי של גדודי עז א דין אל קסאם - ידע לנצור את האש כשהיה צריך, לא רק את זו של פעיליו אלא גם את זו של הג׳האד האסלאמי, הארגון השני בגודלו ובחשיבותו ברצועה. חמאס גם ידע לרסן את חמושי הפלגים הקטנים יותר בעזה, סוררים או לא.
על אף הביקורת מבית, חמאס מבין שאוכלוסיית עזה אינה ערוכה לעימות צבאי נוסף עם ישראל, ומערכה כזו אינה משרתת את האינטרסים שלו: הארגון טרם הספיק לשקם לחלוטין את תשתיותיו הצבאיות ברצועה, תשתיות שניזוקו קשות בצוק איתן ובתקיפות מעת לעת שביצע צה"ל ברחבי הרצועה.
חמאס אמנם מפיק וימשיך להפיק תועלת תעמולתית אדירה מהעובדה כי אנשי הזרוע הצבאית של הארגון לא רק הצליחו לחשוף ולבלום פעילות עוינת של כוח קומנדו ישראלי מובחר בעומק חאן יונס בדרום הרצועה, אלא בעיקר משום שבפעולת הסיכול של כוח הקומנדו הישראלי בחאן יונס, הצליחו אנשי גדודי עז א-דין אל קסאם להרוג גם את אחד המפקדים הבכירים של כוח הקומנדו הישראלי - אירוע המהווה הישג צבאי אדיר לחמאס. חמאס הציג בפני תומכיו בעזה את תוצאות הלחימה בחאן יונס כ"הצלחה הירואית של ההתנגדות, שהפכה את המודיעין הישראלי לבדיחה בעולם".
הארגון אף התפאר בעובדה כי כבר מתחילתו של האירוע בחאן יונס, סמוך לשעה 22:00, ועד יותר מיממה כמעט למחרת בצהריים, הנרטיב התקשורתי של נסיבות האירוע ברצועה והשלכותיו הוצגו רק דרך אמצעי התקשורת של חמאס והפלגים הפלשתינים בעזה, בשל האיפול בישראל ורסיסי המידע שהותרו לפרסום. כתוצאה, הרשתות החברתיות הפלשתיניות וסוכנויות הידיעות הזרות עטו על כל שביב מידע שהגיע מעזה, והעניקו פרסום שהפך "ויראלי" גם בישראל. האינפורמציה שהפיץ מערך ההסברה המשומן של חמאס, הייתה לרוב אינפורמציה שבסיסה העובדתי היה נכון, אך היא הוגשה באופן מסולף ומעוות.
לנוכח זאת, ניתן היה להעריך כי לחמאס יש מה להפסיד - מדינית ואזרחית - אם ישוב לשגר רקטות, פצמ״רים וטילים תלולי מסלול שיביאו להסלמה ביטחונית. חמאס ידע שישראל לא תבליג, ושההסלמה תוביל לסבב צבאי נוסף שעלול להמיט חורבן על עזה ואולי אף למוטט את שלטון חמאס ברצועה.
אולם חמאס, במקום להסתפק בהצהרות המתלהמות שבכיריו הפריחו לאוויר ובתגובות המתונות על הקרקע, נגרר אחר ההתלהמות של הנהגת הג'יהאד האסלאמי, שדרבנה אותו להגיב בירי מסיבי של רקטות, ואף לאפשר לזרועות הצבאיות של הג׳יהאד האסלאמי ולשאר הפלגים החמושים בעזה לקחת חלק בשיגורים לעבר ישראל. ככל הנראה, הכוונה הייתה להראות לצה״ל את ארסנל אמצעי הלחימה המתקדמים והטילים המדויקים וארוכי הטווח שברשותו, בהם גם טילים מונחים כמו הקורנט הרוסי שפגע באוטובוס.
למרות האירועים החמורים בדרום וההסלמה הביטחונית הקשה, יש בחמאס מי שעדיין משוכנע שישראל תכיל את סבב השיגורים האחרון כמעין ״הסכמה בשתיקה״ לתגובת חמאס, במטרה לא להביא למיטוט וקריסה טוטלית של ההבנות שהושגו לאחרונה, לאחר שבועות ארוכים של דיונים בקהיר ובעזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו