"עזה היא בעיה שכרגע איני רואה לה פתרון", כך מעריך תת־אלוף במילואים, יעקב נגל, מי שכיהן בפועל ב־2017-2016 כראש המטה לביטחון לאומי ונחשב עד היום למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו.
בראיון שיתפרסם במלואו במוסף "ישראל השבוע" ביום שישי הקרוב, אומר נגל: "מקסימום הוויתורים שלנו לא מגיע למינימום הדרישות שלהם, ולכן אין עם מי לדבר, אין על מה לדבר ואפילו אין איפה להיפגש. נכבוש את עזה? נכריע את חמאס? אני בעד, אבל מה נעשה אחר כך? מי יבוא במקומו וייכנס לוואקום? סוף מעשה במחשבה תחילה. הפתרון היחיד הוא שיעלה מתוכם איזה סאדאת וישנה את צורת החשיבה של הישות הזו. פעם חשבו שאבו מאזן יהיה כזה, אבל הוא לא מספק את הסחורה, לא בעזה ולא ביהודה ובשומרון. הם צריכים מישהו מבפנים".
יעקב נגל // צילום: גדעון מרקוביץ'
עלילות הצוללות
נגל מתייחס בראיון בהרחבה לפרשת הצוללות ודוחה את הטענות שלפיהן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה לגרום לרכש כלי שיט מיותרים כדי להתעשר.
"בשום שלב לא היתה כוונה שישראל תחזיק תשע צוללות בו בזמן", פוסק נגל נחרצות. "מעולם זה לא עמד על הפרק, וכל מי שאומר אחרת מעליל עלילה או לא יודע את העובדות. הוויכוח היחיד היה, אם יהיו חמש או שש צוללות והעיתוי לחתימת החוזה על שלוש החדשות".
לדבריו, מרגע שמתקבלת החלטה לרכוש מערכת נשק כמו צוללת, שהיא כלי הנשק הבודד היקר ביותר שצה"ל מחזיק (על פי הערכות, עלות צוללת בודדת מגיעה ל־600 מיליון יורו; א"כ), ועד שהיא מגיעה לארץ בפועל חולפות כ־12 שנים. לכן, "לצוללת שיוצאת משירות בשנת 2027, ויש אחת כזו, צריך היה להזמין ב־2015, ככה שאנחנו באיחור לגבי חלק מהצוללות".
נגל מדגיש כי אמנם לא היה בתפקיד כאשר נתניהו הסיר את התנגדותו למכירת הצוללות הגרמניות למצרים, אך לדעתו משרד הביטחון היה מודע לתהליך שבו הגרמנים החליטו למכור צוללות למצרים.
"בכל מקרה", משוכנע נגל, "הגרמנים לא זקוקים לאישור ישראלי כדי למכור צוללות למצרים. המסמכים שפרסמה העיתונאית אילה חסון מאשרים זאת".
נזכיר כי במסמכים צוטט מכתב של ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, ממאי 2015, לשר הביטחון בוגי יעלון, לרמטכ"ל איזנקוט ולאחרים.
"דרוש פיקוח על הסייבר"
במכתב נאמר: "מציין לטובה ובשביעות רצון את המפגש עם שרת ההגנה של גרמניה, שעסק בנושא מכירת הצוללות למצרים, ובמקביל מתקדמים בתהליך על הפיצוי שתקבל ישראל מהגרמנים על מכירת הצוללות למצרים". בסוגיה אחרת, נגל קורא להדק את הפיקוח על עסקאות אזרחיות שנעשות עם סין, הקשורות לתשתיות קריטיות של ישראל, ואף לשקול לבטל את החוזה לבניית נמל חדש בחיפה שבו זכתה חברה סינית.
"אני בעד הידוק הקשר עם סין ובעד השקעות סיניות, אבל כאשר מדובר על תשתיות קריטיות של המדינה, צריך להיות פיקוח ולא משנה אם המדינה היא סין, יפן או דרום קוריאה", סבור נגל.
הוא מציין עוד, כי לדעתו "כולם יודעים מהי סכנת הסייבר. תאר לך מצב מלחמה שבו לסינים יש שליטה על מערכת הרמזורים של המדינה. האמת שכיום המצב הוא שאין את מי לשאול. אין גוף שבודק את זה".
הראיון המלא - ביום שישי ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו