התקיפה הישראלית הנרחבת אתמול לפנות בוקר (רביעי) על שורת מטרות סוריות ואיראניות, החזירה את הכדור למגרש האיראני. אחרי שישראל הבהירה כי היא ממשיכה להתעקש על הקווים האדומים שלה, יבצע כעת קאסם סולימאני את הערכת המצב שלו ויחליט אם לעלות עוד מדרגה בהתכתשות בין הצדדים.
סולימאני לא צריך היה להיות מופתע מהתגובה הישראלית. לא היה בה דבר שלא בוצע או הוצהר בעבר. גם על התקיפות האיראניות בפברואר ובמאי 2018, ועל התקיפה בינואר 2019, הגיבה ישראל באותה הדרך: פגיעה בשלל מטרות איראניות בסוריה, וכן מטרות סוריות לרבות סוללות נ"מ שאיימו על מטוסי חיל האוויר, לרבות נ"מ מתקדם. אז כהיום נוצלה ההזדמנות גם כדי להיפרע ממטרדים שונים, ממחסני אמל"ח בלב סוריה ועד לעמדות תצפית לאורך הגבול בגולן.
בתקיפה הנרחבת ביקשה ישראל להעביר לטהרן את המסר הקבוע, שלפיו על כל פגיעה איראנית בישראל תבוא פגיעה ישראלית קשה יותר בנכסים איראנים. כדי לחזק את המסר, הוחלט הפעם להוסיף לרשימת היעדים שהותקפו גם את "בית הזכוכית" - המטה של כוח קודס בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק - כדי להבהיר לסולימאני ואנשיו שגם הם אינם חסינים מפגיעה.
עוד בנושא:
• דיווח: ישראל חיסלה בכיר איראני בסוריה
• הירי לישראל: האיראנים נכשלו במבחן התוצאה | פרשנות
• דיווח בסוריה: עלה ל-23 מספר ההרוגים בהתקפה הישראלית
בלבלו את הסורים: מערכת ההגנה האווירית השתגעהתקיפה חריגה בסוריה: צה"ל פגע בעשרות מטרות של כוח קודס האיראניארבע רקטות שוגרו מסוריה לעבר שטח ישראל ויורטוממידע שנמסר אתמול באופן מוסמך ממערכת הביטחון, עולה כי בין ההרוגים בתקיפה היו גם איראנים. גם בעבר נהרגו איראנים בתקיפות ישראליות על אדמת סוריה (כולל קצין בדרגת אלוף־משנה), אולם ישראל נמנעה בעקביות מלציין זאת רשמית כדי שלא לדחוק את האיראנים לחפש נקמה. לא ברור מה הוביל לפרסום היזום הפעם; האם מדובר במידע שזלג באופן לא מתוכנן, או בחוסר אחריות או חוסר הבנה של מוסר המידע. גורמים שונים טענו אתמול כי לא הוחלט על שינוי מדיניות בנושא, וכי המטרה הישראלית העליונה נותרה כשהיתה - להרתיע את איראן תוך הימנעות (במידת האפשר) מהסלמה.
ההרתעה קיימת, ההסלמה תלויה באיראן
דומה שהחלק הראשון של המשוואה - ההרתעה - קיבל אתמול חותמת ברורה. אחרי שבועות ארוכים שבהם נמנעה ישראל כמעט מכל מפעילות יזומה מחשש לתגובה איראנית, חזרו הדברים לסדר הנכון שלהם. זה עדיין לא אומר דבר לגבי ההמשך; גם בעתיד תידרש ישראל לשקול אם לתקוף העברות אמל"ח או ניסיונות התבססות איראניים בסוריה, כאשר על הפרק תעמוד, גם אז, האפשרות לתגובה איראנית.
החלק השני של המשוואה - האפשרות להסלמה - תלוי כרגע באיראן. בתקופה האחרונה היתה ישראל בכוננות גבוהה לקראת אפשרות של מתקפה איראנית משמעותית מבעבר. סביר שארבעת הטילים ששוגרו שלשום לחרמון לא היו אותה פעולה מדוברת, וכי הכוונה האיראנית היתה מסוכנת בהרבה, ואפשר שהיא עוד שרירה וקיימת.
גורמים שונים בישראל סבורים שסולימאני אף עשוי לזרז כעת פעולה כזאת (גם בתגובה למתקפה שספגה אתמול), בניסיון להסיט את דעת הקהל מההפגנות ההמוניות בערי איראן המרכזיות. עימות גלוי מול ישראל אמנם יעלה לו בנכסים פיזיים מיידים, אבל עשוי לאחד את העם נגד אויב חיצוני משותף.
בישראל נערכים למימוש תרחיש כזה. הגורמים אמרו אמש כי אין עדויות לכך שזה יקרה בטווח הזמן הנראה לעין (ההערכה היא כי לא מדובר בפעולה פשוטה יחסית של שיגור רקטות אלא במתווה פיגוע מאתגר בהרבה), ולכן גם נשמרת שגרת הפעילות והחיים בגזרת הצפון - למרות מחאה גוברת, ומוצדקת, של התושבים, בעיקר בגולן, על פערי מיגון משמעותיים שדורשים טיפול מיידי - עניין תקציבי שכמו כמעט כל דבר אחר במדינה, ממתין לממשלה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו