לפני 71 שנה נשבה אריה חיים מלמד בשבי הירדני, בעת שלחם ברובע היהודי.
הוא הוחזק בשבי כעשרה חודשים, וכשחזר כמעט לא דיבר על מה שעבר שם. הוא השלים את לימודיו בחינוך, התחתן, לימד וחינך במשך שנים רבות עד לפרישתו לפנסיה. לפני כשלושה חודשים נפטר בגיל 91, ורק אז מצאו בני משפחתו, בין חפציו, קופסה ובה חפצים ששמר מהתקופה שהיה בשבי ומכתב שבו הסביר את משמעותו של כל חפץ. בני המשפחה העבירו אתמול את החפצים לחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.
אריה מלמד היה בנו של הרב עזרא ציון מלמד, חוקר המקרא והתלמוד, פילולוג וחתן פרס ישראל, אשר נולד בשיראז שבאיראן ועלה לישראל בתחילת המאה ה־20. את אשתו, שושנה רוטמן, בת לחסיד חב"ד ידוע, הכיר בחוג ללימודי אספרנטו. הנישואים בין השניים נחשבו תקדימיים באותה תקופה. משפחת מלמד התגוררה בירושלים ובנה הבכור, אריה, הצטרף לכוחות אשר נלחמו בעיר במלחמת השחרור ונכנסו אל הרובע היהודי. הוא שהה ברובע בזמן המצור, וכאמור, נשבה על ידי הכוחות הירדניים. אחיו הצעיר, רחמים, אשר היה כבן 14 כשאחיו נפל בשבי, מספר כי תחילה המשפחה לא ידעה מה קרה לאריה: "אבא שלנו חיפש אותו בבתי החולים ובמקומות נוספים, עד שבדרך לא דרך הצליח לגלות כי הוא נפל בשבי". לאחר עשרה חודשים הוחזר אריה לירושלים בקבוצת השבויים השניה, ושוחרר.
אריה מלמד ז"ל // צילום: מירי צחי
בחפצים שמצאו בני משפחתו במזוודה הישנה, יש מקטרת מאולתרת, קופסת סיגריות, עדיין מלאה בסיגריות ירדניות, וסכין מאולתרת. במכתב שכתב אריה, עוד בשנת 2011, ושמר בקופסה יחד עם החפצים, הוא מסביר על כל חפץ וחפץ, באופן שמאפשר הצצה נדירה לשגרת יומו כשבוי בצבא הירדני. כך, למשל, הוא כותב על הסכין, כי שימשה "לחיתוך ירקות לסלט, עשויה מחומר שנלקח מקופסאות פח מן הפחים ששימשו את הצבא הירדני לשמר פכסמים (קרקרים), מזון שחולק גם לשבויים. קבוצת שבויים צעירים מלוחמי הרובע התמחתה בעבודה וביצירה של כלים וחפצים שונים מאותם פחים...". על המקטרת, שנראה כי היא עשויה קנה סוף, כתב: "בהיעדר טבק מתאים לעישון מקטרת, השתמשו בטבק שהוכן מפירור סיגריות ולפעמים אף מבדלי סיגריות". על קופסת הסיגריות הסביר: "הסיגריות שחולקו לשבויים נקנו מסוחר שקיבל רישיון משלטונות הצבא הירדני לספק מצרכים לשבויים".
ביום ראשון תיחנך, בטקס חגיגי בנוכחות נציגי המשפחות השכולות, אנדרטה חדשה ומשודרגת לזכר חללי הרובע. לצידה יוצגו חפציו של אריה. מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע, הרצל בן ארי, פעל לשדרוג האנדרטה אשר מוצבת במקום שבו היה עד לשנת 1967 קבר אחים של חללי הרובע שנפלו בשנים 67-48, והשיג מימון מהיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. לאחר שחרור העיר העתיקה הועברו עצמות החללים להר הזיתים ונקברו שם בקבר אחים. באנדרטה המשודרגת מופיע שמו של כל חלל בצורה המדמה אבוקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו