המקדש בתל לכיש חושף את חורבנם של הכנענים

קמעות מצריות, פסלוני אלים, תליוני כסף וכתובת אחת עם המילה "ספר". אלו רק חלק מהתגליות המרגשות בחפירות במקדש כנעני המתוארך למאה ה-12 לפני הספירה בגן הלאומי תל לכיש. הממצאים האלה, שופכים אור על החורבן שעבר על הכנענים לפני יותר משלושת אלפים שנה.

 

חפירת המקדש הכנעני בתל לכיש // צילום: באדיבות המשלחת הרביעית ללכיש

חשיפת מקדש כנעני הוא אירוע נדיר בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מקדשים בודדים נמצאו עד היום ותורמים להבנת מנהגי הכנענים. בחפירות שנערכו בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית התגלו ממצאים מיוחדים במינם. כך למשל נמצאו תליונים, צמידים וטבעות העשויים ברונזה, כסף וזהב.

החורבן והתעלומה

"חפירת המקדש הזה היא אירוע מרגש במיוחד, שכן מקדש כנעני כזה נחפר בארץ פעם בשלושים או ארבעים שנה. אין ספק שגם הממצאים שהתגלו בו הם יוצאי דופן בחשיבותם", כך תיאר את התגלית, פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהוביל את החפירה עם פרופ' מייקל היזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית שבארצות הברית. בחודש שעבר, פורסמה התגלית בכתב העת לארכיאולוגיה "Levant".

לכיש נבנתה כעיר כנענית גדולה ומבוצרת בסביבות 1,800 לפני הספירה בתקופת הברונזה התיכונה. עיר זו נהרסה על ידי המצרים בסביבות שנת 1,550 לפני הספירה, ועל חורבותיה קמה עיר חדשה בתקופת הברונזה המאוחרת.

רדידי הזהב שייתכן וציפו פסל אל // צילום: טל רוגובסקי

לכיש הייתה אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ ישראל. אנשיה שלטו על חלקים גדולים בשפלת יהודה, התנ"ך מזכיר אותה כאחת הערים הכנעניות שכבש יהושע, והיא מוזכרת אף במקורות מצריים שונים. ב-1200 לפני הספירה נחרבה לכיש, ועל אף שהצליחה לקום מהריסותיה בזכות עוצמתה, כחמישים שנה לאחר מכן היא נחרבה בשנית, ולא נבנתה עוד מחדש. למעשה, היא הייתה אחת הערים הכנעניות הבודדות ששרדו לתוך המאה ה-12.

פרופ' יוסי גרפינקל // צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית

לחוקרים לא ברור מי אחראי לחורבנות של לכיש. "אולי המצרים ששלטו אז בארץ, אולי מלחמה עם עיר כנענית אחרת, אולי בני ישראל כפי שכתוב בתנ"ך, ואולי הפלישתים שהשתלטו על דרום מישור החוף וחלקים מהשפלה באותה התקופה", טוען פרופ' גרפינקל ומוסיף: "המקדש שהתגלה מציג תמונה יפה על התפוררות וחורבן התרבות הכנענית לאחר מאות שנים של פריחה כלכלית ותרבותית".

כתובת כנענית בת שלוש שורות

אחד הממצאים החשובים ביותר שנמצאו במקדש היא כתובת כנענית בת שלוש שורות, שנחרטה על כלי חרס. מהכתובת שרדו תשע אותיות, כשבשורה האמצעית ניתן לזהות את המילה "ספר".

שבר כתובת כנענית חרוטה על קנקן לפני השריפה בתנור. בשורה השנייה מצד ימין מופיעה האות סמך הקדומה בעולם. היא מסומלת על ידי קן אנכי ארוך ושלושה קווים ניצבים // צילום: טל רוגובסקי

הפעם האחרונה שבה נתגלתה כתובת כנענית הייתה לפני כ-40 שנה. "לכתובת חשיבות מיוחדת מאוד לתולדות התפתחות כתב האל"ף-בי"ת, כי מופיעה כאן האות סמ"ך הקדומה ביותר בעולם. האות הזאת לא הופיעה עד כה באף אחת מהכתובות הכנעניות שנתגלו בארץ או בחצי האי סיני", מציין פרופ' גרפינקל.

אזור החפירות // צילום: באדיבות המשלחת הרביעית ללכיש

מבנה המקדש כלל בחזיתו שני עמודים וככל הנראה גם שני מגדלים. בחלק הפנימי נמצא אולם גדול, בתוכו ניצבו ארבעה עמודים תומכים, וכן מעגל אבנים שבתוכו מצבות נפולות. מצבות אלו הן אבנים צרות וארוכות שעמדו במקור על צידן הצר, ושימשו כמוקד של פעילות פולחנית במקדש.

צילום אוויר של המקדש הכנעני בלכיש // צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

תוכנית המקדש כוללת מאפיינים מסוימים המוכרים מ"מקדשי המגדל", המקדשים הכנעניים הגדולים שמוכרים באתרים כגון שכם, מגידו וחצור. בשונה ממקדשים מונומנטליים אלו, המקדש בלכיש הוא קטן יותר וכולל בנוסף על האולם המרכזי גם חדרים צדדיים, דבר המוכר במקדשים כנעניים קטנים ומקדשים מאוחרים יותר, בתקופת המלוכה, כמו מקדש שנחפר בשנים האחרונות במוצא.

המחווה האחרונה של הניצולים מהחורבן? 

אחד הממצאים המשמעותיים שהתגלו במקדש הכנעני בלכיש היה שלוש קדרות ברונזה גדולות ממדים. קדרות אלו הן נדירות ביותר ועד כה נמצאו באתרים אחרים בארץ וסביבתה רק שתי קדרות דומות ושברים בודדים. לפי החוקרים, הקדרות הללו הוטמנו מתחת לרצפת המבנה בעת בנייתו, כמנחות יסוד. קדרה אחת הוטמנה בצדו המזרחי, ושתי קדרות גדולות הוטמנו זו על גבי זו בצדו המערבי.

אחת מקדרות הברונזה שנמצאו במקדש הכנעני // צילום: טל רוגובסקי

מטמון נוסף שנמצא במקדש כולל תכשיטים וכלי נשק. ראש חץ, פגיון וראש גרזן שעוטר בדמות ציפור התגלו באתר. החוקרים הצליחו למצוא במבנה הקדוש, שנחרב בשריפה עזה, שתי צלמיות מטיפוס "האל המכה" העשויות ברונזה ומצופות כסף. צלמיות מטיפוס זה, המוכרות מאתרים נוספים, זוהו לרוב במחקר כייצוג של האלים הכנעניים בעל או רשף, והן מציגות את האל כשהוא עומד ומניף את ידו הימנית הנושאת נשק. הצלמיות נמצאו סמוך לכניסה לקודש הקודשים של המקדש, לצד הקיר האחורי של האולם הראשי.

במקדש הכנעני התגלו גם חלקי תליון כסף עליו נחרטה דמות של אלת פריון עירומה, המחזיקה בכל יד פרח לוטוס. דמויות אלים אלו כפי הנראה ייצגו את האלים אותם עבדו תושבי העיר והכפרים שהיו בסביבת מקדש זה. במקדש התגלו גם שתי קמעות מצריות בצורת חיפושית, הידועות בשם 'חרפושיות'.

שתי צלמיות של האל הכנעני בעל, שנוצקו מברונזה וצופו כסף. הן נמצאו ליד קודש הקודשים של המקדש // צילום: רוגובסקי

בנוסף, נמצאו כמה שברים של בקבוק קטן שהיה עשוי מברונזה, מצופה זהב, עליו נחרט שמו של רעמסס השני, שנחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. כמו כן, נמצאו במקדש עשרות חרוזים שחלקם נעשו מזהב, עגילי כסף וזהב, צמיד מחוט זהב מעוגל, רדידי זהב דקים שציפו כנראה פסל של אליל וטבעת פאיאנס, שעוטרה בדמות האלה המצרית חתחור.

ריכוז כלי חרס // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בחצר שמחוץ למבנה נמצא שבר של מסכה מחרס, ממנה שרד האף בלבד. המסכה כנראה שימשה לטקסים דתיים שהתקיימו במקום. במקדש גם נמצאו כלי חרס פשוטים, כלי שחיקה גדול ותנור לאפיית לחם. ממצאים אלו, כמו גם הוספה של קירות ומתקנים, מעידים לדעת החוקרים על כך שלפני חורבנה הסופי של לכיש הכנענית, התרכזו בה פליטים מהכפרים שסביבה, ומחוסר מקום הם שוכנו בחלקו הקדמי של המקדש.

שבר מסיכת חרס הכולל את האף // צילום: טל רוגובסקי

בשלב המשבר הזה, האזור הפולחני הצטמצם רק לחלק הפנימי של המקדש, בקרבת קודש הקודשים. לאחר החורבן המוחלט של המקדש והעיר, הוטמנו בין חורבות המקדש נר חרס בין שתי קערות. מטמונים מסוג זה, המכונים "מטמוני קערה ונר", מוכרים באתרים כנעניים אחרים כמנחות שהוטמנו ביסודות של מבנים. הטמנה זו, לאחר החורבן, מעידה לדעת החוקרים על הפעילות הפולחנית האחרונה שנעשתה במקדש. ייתכן כי הניצולים מהחורבן זכרו את המקדש ובאו להעניק לו כבוד אחרון, ואולי אף ביטאו באופן סמלי את התקווה שלהם שהמקדש ישוקם בעתיד.

החפירה בתל לכיש, שהוא גן לאומי, התבצעה בתיאום עם רשות הטבע והגנים. על מנת לשמור על המקדש בוצעו בו עבודות שימור והוא כוסה בשכבת עפר עבה. לפיכך, אין אפשרות כעת לראות את המקדש ופריטיו בשטח. ראוי לציין כי הפולחן הכנעני מוצג באור שלילי כמה פעמים במסורת המקראית. כזכור, בספר דברים פרק י"ב פסוק ג', מצווה על בני ישראל: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו