בתיהם של המחבלים שרצחו את רנה שנרב ז"ל ייהרסו - כך קבע היום (חמישי) הרכב שופטי בג"ץ.
בפסק הדין דחתה שופטת העליון יעל וילנר את טענותיהם של העותרים ביחס לחוקיות השימוש בסמכות ההחרמה וההריסה מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, תוך שצוין כי טענות מעין אלו נדונו ונדחו זה מכבר בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון.
עוד ציינה השופטת וילנר כי אמנם "קשה היא הפגיעה בקניינם של בני משפחה ושכנים אשר לא היו מעורבים בפיגוע, ואולם נוכח גלי הטרור הרצחניים עמם מתמודדת מדינת ישראל מזה שנים רבות, הרי ששימוש סביר ומידתי בסמכות ההחרמה וההריסה המעוגנת בתקנה 119 לשם הרתעה מפני ביצועם של מעשי טרור קטלניים – הוא משום הכרח בל יגונה, ומהווה אחד ממופעיה המובהקים של דמוקרטיה מתגוננת". בכך קבעה השופטת וילנר כי לא נפל פגם בהליך הוצאתם של צווי ההחרמה וההריסה בענייננו, וכי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי.
בתוך כך, צוינה חומרת המעשים שביצעו המפגעים, התשתית הראייתית העומדת לחובתם, וזיקת המגורים הברורה שלהם לדירה ולמבנה. כמו כן, צוינה חוות הדעת ההנדסית מטעם המדינה, לפיה הסבירות שייגרם נזק ליתר הדירות בבניין בו מצויה הדירה הנדונה להריסה היא נמוכה, ומכל מקום, אף אם ייגרם נזק מעין זה, הרי שהיקפו יהיה נמוך.

רוצחי רנה שנרב ז"ל מובאים לדיון בבית המשפט (ארכיון) // צילום: אורן בן חקון
במהלך הדיון, ביקש הרב איתן שנרב, אביה של הנערה שנרצחה בפיגוע רנה שנרב ז"ל, להגיד מספר דברים על בתו המנוחה. הוא תיאר את מעלותיה הרבות ואמר כי כל מבוקשו הוא שמקרים טראגיים כגון זה שאירע במשפחתו לא יישנו, ולשם כך יש צורך בהרתעה.
המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, הוסיף כי בדיון שנערך לפני בית המשפט העליון נשאלו באי-כוח העותרים האם אחד המחבלים הוקיע, ולו בדיעבד, את מעשיו. עוד ציין המשנה לנשיאה כי אם היה מושמע גינוי – יתכן והדבר יכול היה לתרום גם הוא להרתעה, ולשמש, במקרים המתאימים, כאמצעי שניתן להתחשב בו כחלופה אפשרית לצווים או לדרכים שבהם יש לבצעם. השאלה האמורה נותרה במהלך הדיון ללא מענה ונענתה בשתיקה מצד באי-כוח העותרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו