מחקר שנערך בבית החולים הר סיני בניו יורק ופורסם ב-Journal of the American College of Cardiology ו-Scientific American, מלמד כי בדומה לנגיפי הנשימה האחרים כמו דלקת ריאות, אחד מהנזקים השקטים של נגיף קורונה (COVID-19) הוא פגיעה בשריר הלב - גם אצל חולים אסימפטומטים.
החוקרים, אייק נגל מבית החולים האוניברסיטאי של פרנקפורט ומנהל הקרדיולוגיה בבית החולים הר סיני ד"ר אוסאמה סמואל, מציינים כי לא מדובר בתופעה נדירה, שכן היא קיימת במחלות נשימתיות אחרות, אך עד כה היא הביאה לכ-7 אחוזים ממקרי המוות מהנגיף. כך למשל, באחד המחקרים התברר שיש הפרעות קצב מסוימות ל-78 אחוזים מאלו שלקו בנגיף בין אם חלו ממנו ובין אם לא.

גרוע מכך, 30 אחוזים מנשאי הווירוס סבלו מהפרעות קצב חמורות גם בתקופה ארוכה אחרי המחלה. מחקר דומה שלא נבדק על ידי עמיתים, בחן את מצב הלב של 137 אנשי צוות רפואה שנדבקו בנגיף ומצא כי ל-37 אחוזים מהם היו בעיות או נזקים בלב, כשלמחצית הנבדקים לא היו סימפטומים פעילים של מחלת הקורונה.
מחצית הנפגעים יחלימו לבד או על ידי סיוע רפואי
הבשורה הטובה בכל זאת היא שבדרך כלל הנזקים בלב אינם בלתי הפיכים אלא ניתן לתקן אותם על ידי סטרואידים והשגחה רפואית, או על ידי מנוחה וחזרה איטית לחיים אחרי המחלה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אנשים שחלו בקורונה ראוי שיבדקו למצב הלב שלהם, שכן משום שמדובר בבעיה שקשה לאבחון היא לעיתים מתגלה רק שבועות ואפילו חודשיים - ומובילה לתמותה מוגברת.
הדבר נכון עוד יותר ביחס לספורטאים שעלולים להעמיס על הלב בעת שהוא פגוע ולמעשה לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים ואף למוות. בנוסף לכך, ההמלצה המרכזית מהמחקרים היא לא רק לבדוק את הריאות ואת המצב הנויירולוגי של החולים ושל אלו שלא חלו, אלא לבצע הערכה תקופתית של מצב הלב.
"הקורונה מהווה סכנה של ממש לספורטאים עד חצי שנה אחרי המחלה ואסור להם להתאמץ ללא בדיקה", סיכם ד"ר סמואל. ד"ר אייק נגל הוסיף כי "לדעתי מקרי אי ספיקת לב יהיו רבים משציפינו להם בשנים הקורובות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו