ההתעצמות של זרוע הים בצה"ל מדוברת לרוב בהיבטים פוליטיים ומשפטיים נוכח הסוגיות הקרויות "תיק 3000", עדי המדינה, החקירות ועוד. אולם השיח האסטרטגי והאופרטיבי נפקד. למעשה זהו השיח החשוב ביותר, שכן אף אחד כמעט לא שואל מה תכליתה של התעצמות זו ולאן היא מביאה אותנו.
פעילות חיל הים היא חשאית ברובה, כך תמיד היה וכך גם היום. עניינית, הקורא הממוצע יכול רק לדמיין כיצד ולאן מניעה ישראל את יכולותיה האסטרטגיות, ומכאן שלא מעט היבטים חשובים לא יידונו כאן. אולם יש היבטים ידועים וגלויים, והם אולי החשובים ביותר.
95% מהיבוא למדינת ישראל מגיע דרך הים, רובו דרך הים התיכון. נתיבי השיט של אוניות הסוחר מצויות תחת לא מעט איומים, בטח בחלוף על פני צפון אפריקה או דרך ים סוף, שבחלק לא קטן מאגפיו מאוים מטרור. צינור אספקה אסטרטגי זה חייב להיות מוגן היטב, ובשנים האחרונות נוסף לו עוד ממד והוא אסדות הגז. ישראל הפכה למעצמת גז אזורית, וברור שיש בסביבתנו לא מעט אשר אינם מרוצים מהעובדה הזו.
העוצמה האסטרטגית התלויה בנתיבי השיט ובהגנה על אסדות הגז מחייבת את ישראל דרך הזרוע הימית שלה לשינוי – ומכאן הצורך בהתעצמות משמעותית בכלי שיט חדשים עם יכולות ברמה גבוהה יותר משהיו עד כה.
הספינה אח"י מגן, שהגיעה השבוע לחופי ישראל ממפעל הייצור בגרמניה, היא אחד מאותם רכיבים שיבטיחו בעתיד את השמירה על מכפילי הכוח האסטרטגיים. אליה יתחברו רכיבים נוספים שאין זה המקום להרחיב בהם. ברור לכל בר דעת שהרחבת הנכסים האסטרטגיים דורשת גם קפיצת מדרגה ביכולות ההגנה. זה ברור מאליו. רק שכאן השיח הציבורי לא עוסק בזה, אלא בקבלת ההחלטות ובתהליך הרכש.
אח"י מגן ואחיותיה שיצטרפו לצי של חיל הים בשנתיים הקרובות ידעו לתת מענה הולם לאתגרי הביטחון המתפתחים בזירה הימית אך יותר מכך, ספינות שטח אלו ידעו גם להעניק יכולות הגנה מגוונות מכיוון האגף הימי. אחת מהן היא העובדה שהספינות האלה מצוידות בכיפת ברזל, ובכך מעניקות "מטרייה" כנגד איומי טילים ורקטות. היכולת הבין-זרועית של צה"ל תעלה מדרגה.
הזרוע הימית של צה"ל יותר משילשה את פעילותה בעשור האחרון. היא הצליחה לנתק ביעילות את קווי התספוקת לארגוני הטרור, נוסף להגנה על נתיבי השיט. מספר פעולות שהתפרסמו בעניין הן לכידת ה"פרנקופ" בשנת 2009 שהובילה אמצעי לחימה מאיראן לסוריה, וה"קארין A" שב-2001 הובילה אמצעי לחימה עבור הטרור הפלשתיני. אולם יש עוד אינספור פעולות שלא פורסמו והביאו להצלחות מבצעיות מרשימות הרחק מחופיה של ישראל.
ההתעצמות של הזרוע הימית מעידה יותר מכל על יכולת להגיע רחוק ולהקדים פני אויב באופן מרתיע ואפקטיבי. פעולות חיל הים הן מרכיב חיוני בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, שלאורכה מאות קילומטרים של חופים ונמלים המתנהלים כבשגרה – וזה לא מובן מאליו.
כלי השיט החדשים יאפשרו לחזק את יכולת ההגנה, וכאמור ישמשו נדבך נוסף בהגנה מפני איומי חיזבאללה, חמאס וג'יאהד -ולא רק הם. ראוי היה שגם העובדות האלה יקבלו תהודה בשיח הציבורי, ולא רק העלילות המשפטיות המשרות חמיצות על תהליך כל כך דרמטי ביכולות ובעוצמה של מדינת ישראל.
היו אלו הבריטים שטענו "לא נוצח העם ששלט בים", מימרה שחיל הים הישראלי עושה בה שימוש. ניתן להתרשם שהעשור האחרון בהחלט היווה אבן דרך בהתפתחות של הזירה הימית והיכולות המוקנות לנו כיום, כל זאת באמצעות זרוע אסטרטגית שפועלת בשקט, בצניעות ובמקצועיות רבה.
הכותב הוא מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה. כתב את הספרים "כיוון ברור" ו"האדם שבטנק"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו