אין ספק ש-2020 תיזכר בהיסטוריה כשנת המגפה, שנת הקורונה. מה שהתחיל בפאניקה וחרדה בחודש במרץ, עבר מהר לנפילות בשווקים, המשיך בנסיקות של מניות טכנולוגיה, ועתה הגענו למבצעי חיסונים כבר בדצמבר. את המאורע מלוות כל העת עשרות קונספירציות – כולם השפיעו על הכלכלה באופן אדיר וגם על עולם הטכנולוגיה, ללא ספק אחד ה"זוכים" הגדולים של השנה. הנה מה שכנראה לא נשכח.
מקום טוב באמצע
2020 הפכה באופן סגור, הרמטי וסופי ל"שנת מכשירי הביניים". המגמה, שהתחילה לפני כמה שנים עם מכשירי האנדרואיד של OnePlus, צירפה אליה את שיאומי עם שלל מכשירי פרימיום במחיר ביניים והשנה – שוד ושבר – אפילו אפל הצטרפה אל החגיגה עם ה-iPhone SE 2020 - שידרוג של אייפון 8 עם מעבד מודרני ומצלמה משודרגת.
שיאומי התחילה את השנה עם שובו של הפוקופון בגרסת F2 Pro במחר של כ-2,4000 ₪, המשיכה עם (יותר מדי) מכשירים בסדרה Mi 10 שלה - כולם בתג מחיר של 2,200 פלוס מינוס. מייזו נשארה נוכחת גם היא ואל החגיגה הצטרפה Realme, חברה סינית גם היא אך פחות
מוכרת מפאת גילה הצעיר - כשנתיים, עם מכשירים לא רעים ביחס למחירם המצחיק, כמו ה-Realme 6 שמחירו 999 שקלים. עכשיו יותר מבעבר, זו אינה בושה להסתובב עם מכשיר סיני איכותי שעולה כמחצית ממכשירי היוקרה של אפל וסמסונג.
טוק טוק, מי הבא בתור?
פעם בכמה שנים מגיחה אפליקציה עם גב של חברה רצינית, וכובשת את עולמות הטכנולוגיה והכלכלה בסערה. כאשר וואטסאפ כבשה את העולם ונמכרה לפייסבוק ב-2014 בסכום של 19 מיליארד דולר הרבה הרימו גבה ואמרו שצוקרברג הוא פראייר ופזרן כספים.
לאחרונה, עלה שוב הנושא לכותרות, הפעם מהזווית המשפטית בנוגע להאשמה של פייסבוק במניעת תחרות על ידי "הריגה" או קנייה של חברות מתחרות; היום, לכולם כבר ידוע שמטרת הרכישה של וואטסאפ הייתה יותר מעניין כלכלי אלא חיסול של איום קיומי על אפליקצית המסנג'ר של פייסבוק. ואם כבר "העלמות" של חברות, איסוף המידע של פייסבוק על וואטסאפ, נעשה בזמנו באמצעות Onavo - חברה ישראלית שנרכשה גם היא והוטמעה בפייסבוק לשימושה הבלעדי תחת השם "פייסבוק ישראל".
השנה מלכת הנפש המחוזרת ביותר הייתה "טיק טוק" – על שלל האתגרים, בדיחות קורונה וחיסונים, פייק ניוז או סתם אנשים מזמרים לעצמם - ולא רק בידי פייסבוק. באוגוסט פורסם כי חברת ההון סיכון Sequoia Capital הציעה לרכוש את טיק טוק בכ-50 מיליארד דולרים. גם השם של מיקרוסופט עלה לכותרות כרוכשת פוטנציאלית ואפילו חברת מסדי הנתונים Oracle הייתה שם בעניינים בשלב כלשהו.
המכירה הפוטנציאלית של טיק טוק הופכת מסקרנת עוד יותר שכן היא בבעלות של חברה סינית בשם ByteDance. חברה, שלטענת ממשל טראמפ וכמה חברי קונגרס, עשויה לשמש ככלי ריגול אחר אזרחים אמריקנים ואל כך נחזור בהמשך.
שידורים להמונים
עד לא מזמן זכינו בארץ ליהנות בעיקר מנטפליקס. בשנה האחרונה הפך גם Apple TV+, שירות הסטרימינג של אפל לזמין בישראל. Prime Video, שירותי הסטרימינג של אמזון החל פעיל בישראל כבר ב-2017 אך השנה כמות התוכן גדלה באופן משמעותי. עתה, נשואות העיניים לדיסני, HULU, HBO ועוד כמה ספקיות תוכן גדולות.
השאלה היא רק אם הן יגיעו ארצה לפני שייצא החיסון ל-CoVid2829. לא מעט תחומים בעולמות הטכנולוגיה נהנו השנה מבואה של הקורונה, שהשאירה מיליארדי אנשים בבתיהם, אבל נראה כי שירותי הסטרימינג זכו לקפיצת המדרגה המשמעותית ביותר.
נטפליקס עדיין ניצבת בפסגה עם כ-195 מיליון מנויים ברחבי העולם כשדיסני המפתיעה נושפת בעורפה. בקונגלומרט התקשורת והבידור - שתחת המטריה שלו תמצאו את עולם גיבורי העל של "מארוול", לוקאס פילם וסרטי "מלחמת הכוכבים", חברת האנימציה "פיקסאר", נשיונל ג'יאוגרפיק ועוד כמה תותחים כבדים - תכננו להגיע ל-60 מיליון מנויים רק בשנת 2024.
הקורונה נפלה לחיקם כמו גשם של ממתקים והיום, כשנה בלבד לאחר השקת השירות, יש לדיסני כ-85 מיליון מנויים ברחבי העולם (ועדכון הצפי לכ-205 מיליון מנויים ב-2025). אנו, כמדינה קטנה, ניאלץ כנראה לחכות לא מעט זמן עד שהשירות יגיע גם אלינו. דיסני היא כאמור מפלצת עם הרבה ראשים ולראייה אחת מחברות הבת שלה: +ESPN, ספקית שירותי ספורט בסטרימינג, שעומדת בזכות עצמה עם כ-11 מיליון מנויים.
HULU ו-HBO עם שירות HBO MAX שלה עומדות על 39 מיליון ו-38 מיליון משתמשים בהתאמה. לסיכומן של עניין, אפשר להבין שנטפליקס הייתה רק הסנונית הראשונה בדרך לסיום עידן הטלוויזיה כפי שהכרנו פעם. ולא רק סדרות. מכיוון שמרבית בתי הקולנוע בעולם סגורים כבר כמעט שנה, לא מעט סרטים יוצאים ישירות למסך הביתי.
"וונדר וומן 1984" שזמין מתחילת החודש בשירות של HBO MAX הוא דוגמה מצוינת לתהליך שעובר על עולם הקולנוע - גם אחרי הקורונה תמיד יהיו מי שמעדיפים לצפות בסרט שרועים על הספה בסלון מאשר לצאת לקולנוע.
הערה אחרונה על דיסני כגשר לפסקה הבאה - מדובר בדוגמה מעולה לחברה שבאמצעות ניהול נכון יצאה רק מחוזקת ממשבר הקורונה: באפריל השנה מניית החברה התרסקה לאחר שהודיעה על סגירת כל פארקי השעשועים שלה אבל התאוששה מהר מאוד באמצעות הפצה של שירותי הסטרימינג שלה.
זו שעולה וזו שיורדת
ואם במניות עסקינן, 2020 הייתה שנת ה"זום" ללא שום צל של ספק. במבט מפוכח מעט לעבר חודש אפריל, לחגוג סדר פסח בזום עם שאר המשפחה נראה היום כפתרון הזוי אבל בעידן של ריחוק חברתי ומניעת התקהלויות - מסיבות גנים ומפגשי הורים בתי ספר בזום נראים היום כמו דבר טבעי.
לא הרבה אנשים, חוץ מעובדי הייטק ואנשי שיווק ומכירות, הכירו את התוכנה לפני מרץ השנה. בתחילת מרץ עמד מחיר המניה על כ-110 דולרים ובאוקטובר הגיע מחירה לשיא של 588 דולרים. מי שהאמין במוצר של החברה ורכש את המניה לפני הקורונה זכה לתשואה של 530 אחוז תוך פחות משנה.
לעומתה, המפסידה הטכנולוגית הגדולה של השנה היא וואווי (Huawei) הסינית, הזוכה בתואר המפוקפק "המוכה העיקרית של מלחמת הסחר" בין ארה"ב וסין. אומנם "גזר הדין" ניתן כבר במאי 2019 עת חתם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי האוסר קיום קשרים עסקיים של חברות אמריקניות עם חברות סיניות שעומדות תחת קריטריונים מסויימים (השמות של Huawei וחברות סיניות נוספות לא הוכנסו לרשימה באופן רשמי אבל הצו כוון כלפיהן).
חברות אמריקניות כמו יצרניות השבבים Qualcomm ואינטל, והענקיות גוגל ואפל הן רשימה חלקית. עכשיו נסו לדמיין כיצד מכשיר סמארטפון מצוין ככל שיהיה, כמו הוואווי P30 פרו, שסקרנו כאן בשנה שעברה – ייראה ללא מערכת ההפעלה של גוגל או שירותים שונים כמו גוגל דרייב, יוטיוב או דפדפן כרום.
מרשרשים, ירוקים, כסף גדול
נראה שחברות הייטק הפכו השנה לסוס המנצח של עולם שוק ההון. אחרי הנפקות מדוברות ב-2019 של חברות שבבסיסן טכנולוגיה או אפליקציות מידע, למשל Uber, Lyft או הפיאסקו וההתרסקות של WeWork שלא הונפקה בסופו של דבר, ב-2020 כמעט כל הנפקה הפכה לבינגו (לפחות למשקיעים המוסדיים ולבעלי החברות). Snowflake, חברת אחסון מידע במחשוב ענן, הונפקה בספטמבר השנה עם מחיר יעד של 120 דולרים למניה.
המחיר יותר מהכפיל את עצמו ביום הראשון עם 111% תשואה ונסגר על 245 דולרים (כיום המחיר למניה הוא כ-330 דולרים), מה שהעמיד את שווי החברה על 70 מיליארד דולרים. לא רע לחברה שהוקמה ב-2014 וגייסה רק שישית מהסכום הזה בתחילת 2020.
Lemonade, חברת ביטוח אונליין שנוסדה ב-2016, עם מחיר יעד להנפקה שעמד על 29 דולרים, נסקה 135% ביומה הראשון ונסגרה על 65 דולרים למניה (מחירה היום כ-105 דולרים למניה כך שמי שלא מיהר למכור הכפיל את ההשקעה שלו פעם נוספת). כך, ביומה הראשון להנפקה גייסה החברה 320 מיליון דולרים נוספים שהתווספו למלאי המזומן שלה.
ראו כי טוב וגם DoorDash, פלטפורמה לשירות משלוחים שהונפקה לציבור ב-9 לדצמבר, עלתה ב-85% ביומה הראשון וגייסה לחברה הון של כ-3 מיליארד דולרים. מתקפת הנפקות סוף השנה נמשכה ויום לאחר מכן היה זה תורה של Airbnb, פלטפורמה דיגיטלית לשכירת דירות לטווח קצר, שאולי סבלה הכי הרבה ממשבר התיירות שהביאה עימה הקורונה. עם מחיר יעד להנפקה של 68 דולרים, המניה כמעט הכפילה עצמה ביומה הראשון למסחר, התרסקה 25% ביומה השני אך מאז התייצב מחיר המניה על כ-160 דולרים.
אין ספק שהשוק מביע אמון גדול מאוד בחברות הייטק וטכנולוגיה. פחות מחפשים מוצרים, יותר פלטפורמות עם פוטנציאל לגדילה מסיבית במספר המשתמשים. כשהציבור מפחד להשקיע במוצרים ברי קיימא, אנשים יותר עובדים מהבית ופחות מתלהבים מהשקעה בנדל"ן מסחרי כבעבר, המגזר הטכנולוגית ותעשיית ההייטק נשארו הבועה ש(עדיין) לא פוצצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו