מ"מלחמת הצפון הראשונה" ועד המשבר הפנימי: אלה האיומים שעומדים בפני ישראל

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש את הדו"ח השנתי שלו לנשיא • בין הסכנות שמפורטות בדו"ח: משבר הקורונה, תוכנית הגרעין האיראנית והסלמה בלתי מתוכננת

עצרת של ארגון חיזבאללה // צילום: אי.אף.פי // עצרת של ארגון חיזבאללה

למרות שאויביה של ישראל נרתעים ממלחמה עימה, עדיין ייתכנו אירועים ביטחוניים שיובילו להסלמה בלתי מתוכננת, כך עולה מהערכת המצב השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

מהערכת המצב שהציג היום (רביעי) ראש המכון אלוף (במיל') עמוס ידלין לנשיא המדינה ראובן ריבלין, עולה כי האיום הראשון בחומרתו הוא "מלחמת הצפון הראשונה" מול גורמי הכוח בצפון ובמזרח. האיום השני בחשיבותו הוא הגרעין האיראני, ולראשונה ניצב במקום השלישי המשבר הפנימי בישראל.  

כותבי הדו"ח מתייחסים לאתגרים הפנימיים המשמעותיים ונקודות החולשה שחשפה הקורונה בישראל, לרבות משבר פוליטי עמוק ומתמשך, שיתוק בעבודת הממשלה ועוד. אך למרות האתגר הפנימי החמור, קובעים מחברי הדו"ח כי "אין לשגות באשליה שהאתגרים החיצוניים נעלמו". לפי הכותבים, "האפשרות שמדינת ישראל תיתקל ב-2021 באתגר ביטחוני חיצוני היא בסבירות לא נמוכה", בין היתר לאור חשבון פתוח של איראן עם ישראל. 

הבעיה הפלשתינית לא נעלמה

לגישתם, ייתכן שטהרן תפעל באגרסיביות, בעיקר באמצעות ארגוני טרור הסרים למרותה, מתוך הערכה שהממשל האמריקני החדש יהיה מרוסן בתגובתו ויקל במדיניות ה"לחץ המרבי" בה החל הנשיא דונלד טראמפ. עוד ציינו כי "ההרתעה של ישראל חזקה בכל החזיתות ואויביה אינם רוצים במלחמה נגדה, אך בשל חוסר יציבות אזורית, חיכוך מתמיד והקושי לשלוט בהתפתחויות, הסיכוי להידרדרות שתצא משליטה קיים ומחייב שימור רמת מוכנות ודריכות גבוהות", קובעים מחברי הדו"ח. גם הבעיה הפלשתינית לא נעלמה, ודווקא היחלשות מנופי הלחץ וההשפעה הפלשתיניים לאור כינון יחסים רשמיים ונורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, עלולה לדרבן אלימות בקרב הפלשתינים.

ההפגנות בנובמבר 2019 בטהרן // צילום: אי.אף.פי
ההפגנות בנובמבר 2019 בטהרן // צילום: אי.אף.פי

כאמור, במדרג האיומים המובילים על פי סדר חומרתם לשנת 2021 נמצאת "מלחמת הצפון הראשונה" מול גורמי הכוח בצפון ובמזרח: איראן, חיזבאללה, המשטר הסורי, מיליציות פרו-איראניות והתקפות ממערב עיראק. לפי המכון וכיוון שזהו האיום החמור ביותר לשנת 2021 מומלץ שיהווה את איום הייחוס למוכנות צה"ל ושאר גורמי הביטחון. עוד הודגש כי משבר הקורונה לא הפחית מחומרת ודחיפות האיום, וכי ישראל תידרש גם השנה "להמשיך בנחישות בפעולות פרואקטיביות להחלשת הציר האיראני-שיעי, כדי למנוע ממנו את בניית החזיתות הצבאיות הקרובות נגד ישראל וחיזוקן".

עוד ציינו הכותבים כי ההתבססות האיראנית באזור מפגרת ביחס לתכנון בטהרן עקב שורה של גורמים, וביניהם הפגיעה במפקד כוח קודס, סולימאני, פעילות המב"ם הישראלית, המדיניות האמריקנית והלחצים באיראן עקב משבר הקורונה וירידת מחירי הנפט. הכותבים הדגישו כי הימצאות מאות טילים מדויקים בידי הציר האיראני ובפרט בידי חיזבאללה, שביכולתם לגרום בישראל פגיעה משמעותית ולשתק מערכים חיוניים – צבאיים ואזרחיים בעורף, היא איום אסטרטגי שמדינת ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה לעצור התפתחותו.

איראן רואה בבחירת ביידן כהתפתחות חיובי

האיום השני בחומרתו הוא תכנית הגרעין של איראן. התכנית נחשבת לאיום החמור ביותר, ופוטנציאל לאיום קיומי על ישראל. דחיפותו בשנת 2021 נמוכה יותר, אך חומרתו הפוטנציאלית לעתיד היא הגבוהה ביותר. בהקשר זה ציינו כי החלפת ממשל טראמפ בממשל ביידן היא ללא ספק התפתחות חיובית בראיית איראן, בעיקר עקב הציפיה שממשל ביידן יחזור להסכם הגרעין ויסיר את ה"לחץ המרבי" שהפעיל ממשל טראמפ. המכון הדגיש את חשיבות התיאום וההידברות עם הממשל החדש ובמקביל ממליץ שישראל תחזיק באופציה התקפית אמינה מול איראן למקרה שזו תחליט לפרוץ אל עבר הפצצה.

האיום השלישי בחומרתו הוא המשבר הפנימי בישראל, והחברה המשוסעת במשבר בריאותי, כלכלי, חברתי, פוליטי ומשילותי משולב, שנחשף במגפת הקורונה. לראשונה מאז החל המכון לפרסם את מדרג האיומים השנתי, דורג האתגר הפנימי כאחד משלושת האיומים המובילים על חוסנה הלאומי של ישראל.  

חיכוכים עם ישראל? ג'ו ביידן // צילום: רויטרס
חיכוכים עם ישראל? ג'ו ביידן // צילום: רויטרס

כותבי המסמך התייחסו גם לאתגרים וההזדמנויות, וציינו כי ישראל מחזיקה בהרתעה בסיסית חזקה מאוד אל מול אויביה בכלל החזיתות. מבחינת המאבק בגרעין האיראני, ציינו הכותבים כי קיים סיכוי נמוך לתרחישי קיצון של פריצה לפצצה במהלך 2021. חילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן מחייבים את ישראל למציאת דרכי הידברות והשפעה ש"יפחיתו מהסכנות הטמונות בחזרה פוטנציאלית של ארה"ב להסכם הגרעין הפגום ויבטיחו אופציה צבאית אמינה במקרה של פריצה איראנית אל עבר הפצצה". באשר לממשל החדש בארה"ב ציינו הכותבים עוד כי הוא צפוי להיות ידידותי לישראל, אך יחד עם זאת, יתכנו נקודות מחלוקות בסוגיות בהן ישראל נהנתה מתמיכה אוטומטית של הממשל היוצא, למשל בזירה הפלשתינית ובהקשר חזרה פוטנציאלית להסכם גרעין עם איראן.

עוד בשורת ההזדמנויות ציינו החוקרים את  "הסכמי אברהם" והנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וייתכן מדינות נוספות בהמשך. הכותבים הגדירו אותם כ"בשורה אסטרטגית חשובה ביותר" ובעלי "השפעה חיובית הן במישור הביטחון הלאומי והן במישור הכלכלי".

בפרק ההמלצות, הדגישו החוקרים כי באשר לתכנית הגרעין האיראנית, על ישראל להיערך להידברות הצפויה בין ממשל הנשיא ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן, ובתוך כך להגדיר את האינטרסים החיוניים של ישראל במסגרת הסכם גרעין חדש. ישראל מחויבת להתכונן לשני תרחישים – הראשון הוא משא ומתן מחודש והשני זחילה איראנית לעבר סף הגרעין, וכן לשילוב ביניהם. שני התרחישים מחייבים הבנות ותוכנית פעולה משותפת עם ארצות הברית. עוד ממצילים החוקרים להמשיך את המערכה מול התבססות איראן בסוריה ופרויקט הדיוק, כמו גם להערך למלחמת הצפון הראשונה. המכון מציע תמהיל בין חמש אסטרטגיות: המשך המב"מ, אסטרטגיה הגנתית, אקטיבית ופסיבית, הרתעה, מכה מקדימה ומתקפת מנע. 

השלכות המגפה יימשכו גם אחרי החיסון

מול המשבר הפנימי בישראל, מציינים החוקרים כי ההשלכות של המגפה יימשכו גם ב-2021, גם לאחר חיסון רחב היקף. כי כדי להתחיל את תהליך היציאה מהמשבר, ציינו החוקרים, יש לתת עדיפות לניהול מקצועי ומבוזר של המשבר בבממדי הבריאות, הכלכלה והחברה. עוד ציינו כי  משבר הקורונה המחיש שיש למסד בישראל מנגנון ודפוסי פעולה להתמודדות עם משברים שאינם ביטחוניים.

באשר לזירה האזורית, ציינו כי החוקרים כי נכון שישראל תפעל להרחיב את מגמת הנורמליזציה למדינות נוספות, תוך צמצום הסיכונים ליתרונה האיכותי ומבלי להיגרר לעימותים לא לה. במסגרת זו נכון לשתף את מצרים, ירדן (תוך שיקום היחסים עימה) והרשות הפלשתינית. לגישתם, אפשר שהתקופה הקרובה מתאימה גם לניסיון להעלות את דרג היחסים עם טורקיה, על אף האתגרים בדרך לכך.

המשך חיסוני הקורונה לאוכלוסייה, בשבוע שעבר // צילום: משה בן שמחון

באשר לרשות הפלשתינית, ציינו כי הממשל החדש בארה"ב צפוי לגלות תמיכה פחותה בעמדות ישראל בהשוואה לממשל טראמפ, ואף צפוי שמדינות אירופה ישכנעו אותו לפעול לחידוש התהליך המדיני ולקידום פתרון שתי המדינות. מול רצועת עזה ציינו כי יש לסמן את חמאס כ"כתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולגבש עימו הפסקת אש ממושכת ופתרון לסוגיית חללי צה"ל והאזרחים המוחזקים בעזה, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות ברצועה, ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו הצבאית". עוד ציינו כי חשוב שחמאס, כזירה משנית וחשובה פחות מהזירה הצפונית והאיראנית, לא ישאב תשומות צבאיות ומדיניות שנחוצות לזירות שבעדיפות. אם בכל זאת תיגרר ישראל לעימות, היא תצטרך למקד את המהלך הצה"לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון ובארגוני הטרור האחרים ברצועה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר