בשנה האחרונה אנחנו אומרים, שומעים, כותבים או קוראים את המילה "קורונה" כמעט בכל שיחה שאנחנו מנהלים. מכיוון שאימוג'י הפכה לשפה השנייה של כולנו, בייחוד כשאי אפשר להתראות פיזית וכל התקשורת עברה לצ'טים, היינו מצפים שכל חברות הסלולר והאפליקציות יעבדו מהר ויעצבו אימוג'י חדש וייחודי שיגיד את המילה הזאת, לא? אולי מעין כדור עם כתרים שעוטה מסיכה ושוטף ידיים באלכוג'ל.
היינו מצפים שנוכל לשלוח בווטסאפ "אני הולך לעשות בדיקת (פה אימוג'י של קורונה)". אז אין משהו כזה. כלומר, לא בדיוק. יש כמה אימוג'ים שמסמלים דברים סביב המחלה והנגיף כמו מסיכה, סבון, התעטשות ועוד. יש גם מיקרוב, אבל הוא לא ייחודי לנגיף שלמדנו לשנוא ב-.2020 הוא מייצג גם שפעת ושלל גורמי מחלות אחרים.
קצת היסטוריה
בשביל להבין איך זה יכול להיות שהנגיף הידוע בעולם נותר יתום מייצוג בשפה הכי שימושית היום, צריך לחזור אחורה ולהבין מניין באו האימוג'י ומי מחליט בכלל אילו אימוג'י חדשים ייכנסו.
האימוג'י נולדו ביפן ב-,1997 ברשתות הסלולר של Softbank ובהמשך NTT Docomo, כל אחת מהרשתות הללו אפשרה למנויים שלה לשלוח ציורים פשוטים ובסיסיים זה לזה, ובהם קפה, לב, לייק, בית ואפילו "קקי" מחייך. כן, האימוג'י החמוד אך מסריח הזה קיים כמעט 24 שנים. אפשר למצוא אפילו דגל קרפיונים שמסמן את יום הילד ביפן, שחל בחודש מאי.
הבעיה היתה שכל אחד היה יכול לשלוח את האימוג'י הללו רק בתוך רשת הסלולר שלו, ולא למנויים של הרשת המתחרה. במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים גוגל ואפל הביאו את האימוג'י למערב והחלו להכניס אותם לשימוש. ואז, באוקטובר, 2010 הגיעה ההכרזה הרשמית: האימוג'י הם חלק בלתי נפרד מהמקלדות של כולנו. אחרי ההודעה היה ברור שאפשר להקליד אותם בכל טלפון או מחשב, לא משנה מי יצר אותם או באיזו רשת אתם מנויים. רוצים לשלוח "קקי" מאייפון לאנדרואיד? בכיף.
מי שאחראי להכרזה הזו הוא ארגון Unicod, שקובע אילו אותיות וסמלים יהיו במקלדות בכל מכשיר בעולם - מטלפון סלולרי ועד טלוויזיה חכמה. הארגון אחראי לכל תו ותו שקיים, בין שמדובר באות דל"ת בעברית, D באנגלית, д ברוסית, או אותו קקי מחייך באימוג'י. כן, אימוג'י היא פשוט עוד שפה מתוך מאות שפות שאפשר להקליד בהן. הארגון מורכב מחברות דוגמת אפל, גוגל, מיקרוסופט, IBM, ונטפליקס, וגם נציגי סולטנות עומאן שאחראים לשפות שכותבים מימין לשמאל.
ועדות מטעם הארגון מתכנסות כמה פעמים בשנה ומחליטות על תווים ואימוג'ים חדשים. אבל לא מדובר במועדון סגור לגמרי. לא רק אפל ופייסבוק מחליטות מהו האיור הבא שתוכלו לשלוח בווטסאפ. לכל אדם או עסק בעולם יש זכות להציע אימוג'י. את האימוג'י של החיג'אב, למשל, הציעה נערה בת 16 מסעודיה, בשם ראיוף אלחומדי, שסיפרה שלא ראתה ייצוג של עצמה במקלדת. היא שכנעה את הוועדה של Unicode שזה משהו שנדרש ושיהיה לו שימוש.
הוועדה שוכנעה, והיום אתם יכולים להוסיף איור של חיג'אב בווטסאפ, באי-מייל, ואפילו במסמך וורד, ותוכלו לעשות את זה לנצח. ברגע שתו או אימוג'י נכנסים למקלדת, הם לא יכולים לצאת לעולם. לכל היותר להשתנות קצת מבחינת העיצוב.
חזרה לקורונה
האימוג'י הכי קרוב לקורונה הוא המיקרוב, וספציפית העיצוב של אפל למיקרוב. שם הוא נראה כמו כדור ירוק עם כתרים - שזה פחות או יותר דומה לאיך שנראה וירוס קורונה כשמביטים בו דרך מיקרוסקופ, והמראה שלמעשה העניק לו את שמו - קורונה היא כתר.
גם האימוג'י הזה היה יוזמה פרטית, שנעשתה לפני ארבע שנים. הרבה לפני שבכלל העלינו בדעתנו שנעטה מסיכות בכל יום, נחגוג ארוחות משפחתיות בזום ונישאר ערים עד אמצע הלילה בשביל לדעת אם הגן מסתיים ב-13:00 או ב-.14:00 הוא נולד אחרי טור של העיתונאי דן ראת'ר לאתר של "Scientific American".
ראת'ר כתב, מייד אחרי היבחרו של טראמפ לנשיאות ארה"ב ב-,2016 כי לא היה עיסוק מספיק עמוק בשינויי האקלים במהלך הבחירות, כי יש להציב את המדע במרכז השיח הציבורי והפוליטי וכי צריך לסקר את תחום המדע בעיתונות ביתר שאת. "אני מאמין שמדע הוא הגשר בין מדינות שונות ודורות שונים", כתב, "מדע הוא אחד הסיפורים הגדולים והחשובים של דורנו".
קבוצה של פעילים למען מדע הרימה את הכפפה שזרק ראת'ר. אבל במקום לנסות להכניס יותר ידיעות חדשותיות ומגזיניות על מדע לעיתונות, הם רצו להכניס את זה למקום עמוק יותר - למקלדות שלנו. הקבוצה פנתה לוועדת האימוג'י בעקבות הטור והציעה אימוג'ים מעולם המדע. במקלדת שלכם היום אתם יכולים לראות בזכותם חשבונייה, מצפן, סליל דנ"א, צלחת פטרי ומבחנה. אבל הם לא הצליחו עם הכל. הוועדה דחתה אימוג'י של נוירון מוח, מאובן של דג ואימוג'י של התחממות גלובלית, שהוא כדור ארץ עם להבה תחתיו.
בזכות ההצעה הזו, אושר ב2017- גם אותו אימוג'י של מיקרוב. אבל זה עדיין לא בדיוק קורונה, או לפחות לא רק קורונה. אם הרופא ישלח לכם את האימוג'י הזה, לא תדעו אם נדבקתם בקורונה או בהצטננות קלה בלבד. כאמור, אתם מוזמנים לנסות להציע אימוג'י כזה, עם הכתרים האדומים. תוכלו לנסות לשכנע את הוועדה שהוא חשוב מספיק בשביל להיות במקלדת שלנו. אפשר לטעון אפילו שהוא הרבה יותר שימושי, לפחות עכשיו, מאימוג'י של לחיצת יד, שבשנה האחרונה די מפחידה אותנו.
אבל נראה כי ועדת האימוג'י ב-Unicode לא רואה בו צורך כרגע. בשיחה עם "ישראל היום" אומרת יושבת ראש הוועדה, ג'ניפר דניאל, כי "יש מגוון של אימוג'י שמאפשר לשוחח על הקורונה: מיקרוב, מסיכת הפנים ועוד". העולם, אומרת לנו דניאל, "מצא אימוג'ים שאפשר להגידבאמצעותם 'קורונה'. מיקרוב הוא רק אחד מתוך רבים כאלה".
אימוג'י ייחודי לקורונה לא נקבל, אבל כן ראינו שינויים קטנים אצל החברות הגדולות. טוויטר הוסיפה בתוך הפוסטים שלה אימוג'י של שטיפת ידיים, שמזכיר לנו לשמור על היגיינה; פייסבוק הוסיפה חיבוק לב בתגובות לפוסטים שלה; ולפני שלושה חודשים אפל הפכה את אימוג'י מסיכת הפנים למסיכת פנים שמסתירה חיוך, כנראה כדי לעזור לנו לשמור על אופטימיות ולהגיד: בקרוב הכל יהיה מאחורינו, אנחנו נסיר את המסיכות ונחייך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו