דלקת המוח, תרדמת ופירכוסים: בזמן שנגיף הקורונה ממשיך להתפרץ ברחבי העולם, בארגון הבריאות העולמי עוקבים בדאגה אחר וירוס הניפה (Nipah) – נגיף קטלני שהופיע לראשונה בשנת 1998 במלזיה וגרם למוות של עשרות בני אדם במזרח, ובעל פוטנציאל להפוך למגפה הבאה.
בשלב זה אין לא קיים טיפול מתאים לנדבקים בווירוס, כאשר תסמינים חמורים יכולים להתקדם ולהגיע למצב של תרדמת תוך 24 עד 48 שעות, לצד חום גבוה, דלקת המוח ובעיות בדרכי הנשימה. עם זאת, גם מי ששורד את המחלה, עלול לסבול מהשלכות רפואיות לכל החיים. בעקבות כך, מכוני מחקר באסיה עוסקים במרץ בהתמודדות ומחקר מול הנגיף, שעבר ככל הנראה מעטלפים לבני אדם.
שיעורי התמותה שלו עדיין אינם ברורים לחלוטין אך ההערכות הן שהם גבוהים ועומדים על בין 40 ל-75 אחוזים, בעוד שבנגיף קורונה שיעור המוות הוא כ-0.5 אחוזים בלבד – כך לפי הנתונים האחרונים שפורסמו. נוסף על כך, הוא עובר רק במגע בין בני אדם ולא נע באוויר, ועל פי דיווחים באסיה ייתכן שהוא דוגר בגוף האנושי לפני התפרצות עד 45 ימים.
המשמעות היא שבמקרה של הדבקה גדולה, מספר קטן יחסית של מפיצי מחלה אנושיים עלולים לגרום לגל גדול מאוד של הדבקה לפני שההתפרצות תזוהה. למעשה, מבחינת ארגון הבריאות העולמי הניפה נמצא בעשייריה הפותחת של נגיפים שבוער לחקור ושעלולים להוות פתח למגיפה עולמית קשה.
צמצום אזורי הבר מאיים על האנושות
נגיף הניפה הגיע אל האנושות ככל הנראה כתוצאה מבירוא היערות וגידול תמרים לצריכה עצמית. עטלפי הפירות שנושאים את הנגיף, כמו גם ככל הנראה זנים אחרים של עטלפים, נדחקו מהיערות אל אזורים עירוניים וכפריים. כאן נפגש האדם עם הנגיף בעקבות אכילה של תמרים שהעטלפים אכלו מהם, או בעקבות שתיית מי תמרים מותססים שהעטלפים שתו ואף עשו בהם את צרכיהם
בעקבות המגע, הזה הנגיף קפץ לבני אדם וגם לחזירי מאכל והחל להתפשט. למעשה, עד היום הייתה התפרצות של המחלה במלזיה, בנגלדש, סינפגור והודו. בכל המדינות בהן זוהו נדבקים נעשו מאמצים של ממש על מנת להשמיד את החזירים הנגועים ולחסום מגע עם כל חולה שזוהה כדי למנוע התפרצות רחבה יותר.
עד כמה הנגיף קטלני? ב-11 התפרצויות בבנגלדש לאורך השנים זוהו 196 בני אדם שחלו במחלה, מתוכם 150 מתו.
מפיצי על של מחלות
עטלפים שבטבע בדרך כלל חיים נפרד מבני אדם, אבל הצמצום של אזורי המחייה שלהם חשף אותם אל האנושות ומדובר במינים שנחשבים למעבירי על של אבולה, קורונה, ניפה ונגיף הסארס, כאשר מהם הקורונה היא הקלה ביותר מבחינת הקטלניות שלה.
ואם מישהו חושב שבעקבות כך כדאי לחסל את עטלפי הפירות, הרי שהחוקרים מציינים כי כך המחלה רק תתגבר. לדברי חוקרת המגיפות טרייסי גולדשטיין "הרג עטלפים יגרום להם לתהליך של רביית על, להולדת יותר צאצאים ומימליא להפצה של הנגיף יותר. כמו כן, פרחים וצמחים רבים, שמעורכים בכ-500 מינים שונים, זקוקים בתהליך ההפריה שלהם לעטלפים והרג כולל יגרום לפגיעה אנושה בחקלאות האנושית. נוסף כל כך, העטלפים פוגעים בחרקים רבים שיכולים לסכן את האדם כמו יתושים ומינים אחרים".
פוטנציאל ממשי לטרור
נגיף הניפה כל כך מסוכן עד שהמחקר בו מוגבל כיום בעולם למספר מועט של מעבדות, אחת מהן בתאילנד, וזאת בגלל הפוטנציאל הממשי של נשק ביולוגי שגלום בו. מדובר בפתוגן טבעי, קטלני, שניתן להסב בצורה ישירה לכלי נשק של ממש ולכן המחקר שלו נעשה בזהירות ותחת פיקוח בין לאומי.
חוקרי הנגיף מדגישים ביחס אליו כי הוא אינו היחידי שקיים בחוץ כפתוגן אצל בעלי חיים, וכי כריתת יערות הגשם והג'ונגלים בעולם תחשוף יותר ויותר את האנושות למגיפות ולפתוגנים שיקפצו מבעלי חיים לאדם. התרעה חמורה על כך פרסם לאחרונה אחד מחושפי וחוקרי נגיף האבולה באפריקה שציין במאמר גדול ל-CNN כי "אני נפגש כל הזמן עם מחלות קטלניות לא מזוהות והחרדה שלי שאחת מהן תתפשט יותר מהאבולה ותזיק"'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו