משחקי הרפתקאות חדשים מבוססי עלילה, כמו הקווסטים הישנים והטובים של פעם, הם דבר די נדיר בימינו. בטח כשמדובר בהפקות מושקעות שמגיעות מהחברות הגדולות ביותר בתעשייה. לכן, כמשחק כזה יוצא פעם בכמה שנים, כמו Life Is Strange המקורי של המפיצה Square Enix ואולפן הפיתוח Dontnod, חייבים להעניק לו את תשומת הלב הראויה.

ואכן, לא נגזים אם נגיד ש-LIS, שיצא ב-2015 יזכה באינספור פרסים, הוא אחד ממשחקי ההרפתקאות הטובים בכל הזמנים. פשוט אסור לפספס אותו, לא משנה אם גדלתם על קווסטים או שאתם חדשים בתחום ה"זה לא בדיוק משחק, אלא יותר סרט אינטראקטיבי." פשוט תסמכו עלינו בעניין הזה. לרוע המזל, את שני פרקי ההמשך הבלתי-ישירים שלו (רק מעריצים שרופים שמכירים היטב את כל הדמויות יבחינו בקשר עלילתי רופף בין כל חלקי הסדרה), בהחלט אפשר לפספס.

Life Is Strange 2 מ-2018 אמנם היה משחק סביר אך לא השתווה לקודמו, ולאחרונה שוחרר הפרק השלישי, Life Is Strange: True Colors, שלמרות הרבה מאוד כוונות טובות, ביצועים טכניים מרשימים והרבה השקעה מצד המפתחים – לא נעים להגיד – פשוט משעמם. וכשהעלילה של כותר-מבוסס-עלילה לא גורמת לשחקן לרצות להמשיך לשחק כדי לדעת מה יקרה בהמשך, מה הטעם בעצם? חבל, חבל, חבל.

כוח המוח
בעיה נוספת שקשורה לעלילה: קצת קשה לדבר על True Colors ללא הימנעות מספויילרים, שהרי הסיפור הוא העיקר כאן, אז ננסה להמעיט בהם כמה שיותר. בדומה לשני המשחקים הקודמים, העוסקים בנערים ובנערות בעלי יכולת על-טבעית מסוימת שנסחפים להרפתקה גדולה ומשנת-חיים, גם LIS: TC מתבסס על הנוסחה הזאת. הפעם הגיבורה היא אלכס צ'ן, בחורה אמריקאית צעירה ממוצא אסייתי, שמגיעה להתגורר בעיירה קטנה ואינטימית למרגלות הרי הרוקי בקולורדו, ארה"ב, שבה כולם מכירים את כולם.

אסון בלתי צפוי (מודים, גם אנחנו הופתענו) מטלטל את חייה של אלכס מקצה לקצה, ועד מהרה היא מוצאת את עצמה חוקרת פרשה מסועפת שבה מעורבת חברה גדולה וכמה מתושבי העיירה. למזלה, אלכס מסוגלת לקרוא מחשבות של אנשים, והיכולת הזו עוזרת לה, לפחות רוב הזמן, בפתירת התעלומה.
למה רק רוב הזמן ולא כל המן? מפני שהיכולות הטלפתיות של אלכס מעבירות לה לפעמים את הרגש של האדם שהיא נכנסת לו למוח, ואז אותו רגש משפיע גם עליה. למשל, אם בתחילת המשחק אלכס מנסה לעזור לילד מבועת, אז הפחדים שלו עלולים "להישתל" גם בראש שלה, והיא תיאלץ להתמודד איתם. לא נעים. מעבר לכך, הגיבורה גם מסוגלת לקרוא מחשבות של חפצים מסוימים, או ליתר דיוק ללמוד מה עבר עליהם ואיך הם הגיעו למקום שהם נמצאים בו עכשיו.

כמה משעמם בעיר הזו
על הנייר כל זה נשמע טוב ויפה, אבל כשהעלילה כל כך איטית, מסורבלת ופשוט לא מזמינה, היכולות האלה יורדות לטמיון. דוגמאות? בבקשה: המשחק מחולק לחמישה פרקים (שבניגוד לשני המשחקים הקודמים, מושקים כולם בבת אחת, ולא אחת לכמה חודשים כמו סדרה בהמשכים), אבל האקשן האמיתי מתחיל פחות או יותר רק בפרק הרביעי, וגם זה בהילוך נמוך. בפרקים הראשונים בעיקר סידרנו את הבית, ביקרנו בכל מיני חנויות בעיירה, טיילנו בפארק, עבדנו קצת בבר ובחנות דיסקים, ושוחחנו עם אנשים על הרבה מאוד... כלום, בעצם. והכל. היה. כל. כך. איטי. ומסתכל.
הפרק השלישי, שמנסה לשבור את השגרה והופך בחלקו למעין משחק תפקידים לייט, בכלל נמתח כמו מסטיק והרגיש לנו כמו בזבוז זמן שלם. אז נכון שכל פרק מסתיים בקליף-האנגר דרמטי שמקדם את עלילת-העל, ופה ושם יש כמה סצנות מעניינות ומותחות, אבל בשביל להגיע לדברים הטובים צריך לצלוח כשעתיים של הליכות עצלות ממקום למקום בעיירה ושיחות סרק עם התושבים. הקסם של LIS המקורי פשוט התפוגג, חד וחלק.
ובכל זאת, לא נעים לקטול את המשחק החדש עד הסוף. הגרפיקה והאנימציה חדות, חלקות ומרהיבות, ממש כמו גלויה מעיירת הרים קטנה שמתעוררת לחיים. מעבר לכך, הבעות הפנים של הדמויות הן בין הטובות שראינו אי פעם במשחק מחשב, ובאמת מצליחות להעביר רגש. גם פסקול האינדי מוצלח מאוד, וממשיך את מסורת הפסקולים המפוארת שהסדרה כל כך מזוהה איתה. יודעים מה? אפילו הדמות הראשית של אלכס צ'ן מעוררת אמפתיה וסימפתיה. היא בחורה פקחית, שנונה ורגישה שעברה לא מעט בחיים, והיינו שמחים להעניק לה צ'אנס נוסף במשחק קצת יותר מעניין ופחות... תפל.
חכו לרימסטר
אז מה עכשיו? נמליץ על דבר כזה: בפברואר 2022 ייצא רימסטר של Life Is Strange הראשון, ביחד עם הפריקוול הקצר והחביב שלו, Before The Storm. גרפיקה משופרת, מנוע מעודכן וכל השדרוגים המתבקשים. אם אתם בעניין של משחקי הרפתקאות/ קווסטים/ סתם סיפור טוב וטרם התנסיתם ביצירת המופת ההיא, חכו כמה חודשים ותשקיעו את הכסף שלכם דווקא בה. לא תתאכזבו. לעומת זאת, אם כבר שיחקתם בכותרי LIS קודמים ואתם שוקלים להמשיך את המסע עם True Colors, קחו בחשבון שאנחנו לפחות, שמגדירים את עצמנו כמעריצים הכי גדולים בעולם של המשחק הראשון, התאכזבנו מאוד מהפרק החדש.
6/10
גרסה נבדקת: פלייסטיישן 5. קיים גם לפלייסטיישן 4, לאקסבוקס ולמחשב.
עותק הביקורת סופק על ידי החברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו