שלושים ושלושה חרוזים שעשויים מקונכיות של חלזונות ים שנמצאו במערת ביזמונה לחוף האוקיינוס האטלנטי במרוקו מהווים ככל הנראה את התכשיטים הקדומים ביותר שהכינו בני אדם ושהתגלו לאנושות אי פעם.
החרוזים שעברו בדיקה מתוארכים לתקופה שהיא בת 142-150 אלף שנה והם התגלו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אריזונה שחקרו את המערה בשנים 2014-2018. בכל אחת מהקונכיות ישנו חור ועל פי הסימנים שעליהן אנשים ענדו אותן כשרשרת על הצוואר או כעגילים בתנוכי האוזניים.
מאמר על התגלית התפרסם בבטאון המדעי Science, וכותבו הראשי של המאמר החוקר סטיבן ל. קון מסביר: "החשיבות של התגלית היא בכך שמדובר בעדות המוקדמת ביותר לתקשורת אנושית לא מילולית ויש כאן רמז על הכישורים הקוגניטיביים של בני האדם באותה תקופה. למעשה מתברר שבני האדם העבירו מסרים על עצמם דרך קישוטים הרבה יותר מוקדם ממה שהיה נהוג לחשוב בעבר.
הקונכיות האלו הם למעשה הדרך דרכה אנשים הביעו את הזהות שלהם, את השיוך והמעמד שלהם. זה קצה הקרחון של התכונה האנושית שנקראת תקשורת וזה מראה שגם לפני מאות אלפי שנים אנשים היו מעוניינים לתקשר עם קבוצות יותר גדולות של אנשים מעבר למשפחה הקרובה שלהם. מדובר בסמלים חברתיים שקיימים עד היום כמו מדי משטרה ואורות שיטור כחולים מהבהבים על רכב".
התרבות הפרה היסטורית שפעלה אז במרחב נקראת אטריאן (Aterian) והיא מוכרת בזכות חודי החניתות שייצרו אנשיה שידעו לצוד גם בעלי חיים גדולים כמו קרנפים, אולם מה שעניין את החוקרים מעבר לעצם היכולת לצוד בקבוצה היתה שאלת השפה, האם האנשים היו מודעים לעצמם וידעו לתקשר בקבוצות גדולות. כאן כמובן יש בעיה כיון שעד המצאת הכתב לפני כמה אלפי שנים, לא מצויות בידינו הוכחות או דרכים ישירות לדעת על שפה אנושית ולכן החשיבות הגדולה של שרשאות או עגילים כאלו שמלמדים בדרכים עקיפות על תקשורת מקובלת כיון שמדובר ככל הנראה בסמלים שמטרתם היתה לסמל מעמד או שיוך חברתי שהיו מובנים לכלל החיים באזור ולא רק לבני המשפחה הקרובה וכך יש בידינו סוג של סמל שהיווה בסיס לתקשורת ולשפה.
ביחס לשאלה מה עורר את האטריאנים הקדומים להכין תכשיטים כאלו שככל הנראה שימשו להבעת מעמד או קשר אין לחוקרים תשובה. לדברי סטיבן ל. קון "אנחנו לא יודעים מה דחף את האטריאנים ללבוש ולהציג דברים כאלו שהרי יש הבדל בין הידע על הכנת משהו לבין השימוש בו. אולי האוכלוסייה גדלה במרחב ולכן אנשים היו צריכים אמצעי זיהוי כדי לשייך את עצמם לחמולה או לשבט שהגנו על משאבים משותפים והיוו סמל כלפי האחרים".
