תגלית מדהימה: ניאנדרטל עם חוש לאומנות

יצירת אמנות בת 51 אלף שנים שנמצאה במערה בצפון גרמניה, עלולה להיות הממצא הכי חד משמעי ליכולת אמנותית וחשיבה מופשטת בקרב הניאנדרטלים, הדודנים הקרובים של ההומו סאפיינס שאנחנו צאצאיו. מדובר בעצם צבי קטנה ועליה סימני עיבוד אמנותיים בצורת וי הפוכה שמקשטים את העצם.

הדפוס הגיאומטרי הבולט, מהווה ראייה משמעותית בוויכוח האינסופי לגבי עד כמה היו חכמים הניאנדרטלים ביחס להומו סאפיינס? בתחום האמנות והחשיבה המופשטת, ההנחה היא שההומו סאפיינס ידע לצייר וליצור אמנות, ואפילו לחשוב באופן מופשט, כפי שמעידות מגוון רחב של ציורי קיר ויצירות אחרות של המין שנמצאו באפריקה ובנקודות התיישבות אחרות של הגזע בעולם.

הממצאים הנם חד משמעיים ומלמדים שאבותינו חשבו באופן מופשט, היו יצירתיים, חשבו על עצמם ועל העולם בו הם חיים וחשוב מכך - הם ביטאו את זה. בין היתר בתחום האמנות.
מנגד - סביב רמת החשיבה המופשטת של הניאנדרטלים קיים עד היום ויכוח סביב השאלה האם יצירות האמנות שיצרו היו העתקה או חיקוי של דברים שהם למדו מההומו סאפיינס או שגם להם היתה יכולת חשיבה ויצירתיות.

אחת הסיבות לוויכוח היא העובדה הפשוטה שלמרות שהניאנדרטלים היו אנושיים למדי ומאוד קרובים אלינו בהרבה תחומים - אנחנו שרדנו אל תוך העולם המודרני והם לעומת זאת נעלמו מהעולם פחות או יותר לפני 40 אלף שנה.

מה מוכיחה העצם שנמצאה?

העצם שנמצאה באתר בו חיו ניאנדרטלים בוודאות ושהיה מנותק מקשר עם ההומו סאפייס, מהווה עוד ראייה לצד הטוען כי גם הדודנים האנושיים שלנו יצרו יצירות מופשטות יחסית ולא רק חיקו בני אדם או יצרו מוצרים מעשיים. אחת הסיבות שהעצם מהווה ראייה נובעת מכך שהיא מתוארכת לתקופה בה לא היו באירופה בני אדם מסוג הומו סאפיינס. מעבר לכך העצם שייכת לצבי גדול וייחודי שלא היה מצוי רבות באזור הזה בצפון גרמניה ולכן עיבוד העצם, שנעשה ככל הנראה בשלבים ואחרי תכנון, מוכיח גם כוונה, גם מודעות לייחודיות של העצם וגם יכולת לבצע בפועל את כלל התהליכים שנדרשו כדי לסיים את יצירת האמנות הזו.

ייתכן והעצם הזו סוגרת קצת יותר את הוויכוח סביב עניין ההשכלה של הניאנדרטלים ומוכיחה את מה שרבים סוברים וטוענים כבר שנים רבות: לא היה מדובר במין טיפש של האנושות אלא בקרוב משפחה חכם שלנו. בנוגע לשאלה מדוע בסופו של דבר בעיקר שרדו ההומו סאפיינס ולא הניאנדרטלים או האדם הדניסובי?  ובכן כאן עדיין העולם המדעי מצוי בערפל.