הרשת החברתית X, בבעלותו של אילון מאסק, השעתה בימים האחרונים עשרות חשבונות השייכים לפעילי אופוזיציה בטורקיה, זאת לבקשת ממשלתו של הנשיא ארדואן ועל רקע מחאות אזרחיות נרחבות במדינה.
פעולה זו התרחשה למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות של מאסק כי רכש את X (לשעבר טוויטר) במטרה "לשקם את חופש הביטוי" ברשת ואף הבטיח "חופש ביטוי מוחלט" ב-X.
נציגי X מסרו כי טורקיה דרשה מהחברה לסגור יותר מ-700 חשבונות של פעילי מחאה, עיתונאים וכלי תקשורת וכן פוליטיקאים. החברה הדגישה בהודעתה כי היא מתנגדת לדרישה.
ההשעיות מתרחשות בעיצומן של הפגנות המוניות שהתלקחו בעקבות מעצרו השבוע של אקרם אימאמואלו, ראש עיריית איסטנבול ויריבו הפוליטי המרכזי של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. אימאמואלו נעצר שעות ספורות לפני שעמד להיות מועמד מפלגת האופוזיציה העיקרית (CHP) לנשיאות.
המחאות ממשיכות להתפשט ברחבי המדינה למרות איסור התקהלויות שהוטל על ידי הממשלה למשך ארבעה ימים. חלק ניכר מפעילות האופוזיציה מתמקדת באוניברסיטאות, ורבים מהמשתתפים בהפגנות מגלים כי חשבונותיהם ברשת X הושעו.
"רוב החשבונות שהושעו היו חשבונות של אקטיביסטים הקשורים לאוניברסיטאות, שבעיקר שיתפו מידע על מחאות ומיקומים עבור סטודנטים", אמר יוסוף קאן, מנתח במרכז וילסון לתוכנית המזרח התיכון, לאתר פוליטיקו.
"אתמול החשבון שלי נחסם בהוראת בית משפט כי הציוצים עברו 6 מיליון צפיות", פרסם אתמול האקטיביסט עומר פארוק אסלן, בחשבון חלופי שיצר, כדי לעקוף את הצנזורה.
שר הפנים הטורקי, עלי ירליקאיה, הודיע ברשת X כי הרשויות איתרו 326 חשבונות ברשתות החברתיות "המסיתים לשנאה", מתוכם 72 מחו"ל. פעולה משולבת של רשויות הסייבר והביטחון הובילה למעצרם של 54 חשודים הקשורים לחשבונות אלה, כך לדברי ירליקאיה.
מומחי משפט וטכנולוגיה מציינים כי ההשעיות ככל הנראה חוקיות, שכן החוק הטורקי מאפשר פעולות כאלה לבקשת הממשלה. חוק הרשתות החברתיות משנת 2022 מעניק לממשלה סמכויות נרחבות ועמומות לדיכוי תוכן, ומאפשר לה לדרוש הסרת פרסומים שנחשבים בעיניה כמאיימים על הסדר הציבורי.
זו אינה הפעם הראשונה ש-X מגבילה גישה לתוכן במדינה. בשנת 2023, כאשר ארדואן התמודד לבחירה מחדש, X הגבילה תכנים "כדי להבטיח שטוויטר יישאר זמין לאזרחי טורקיה", לפי הודעת מחלקת היחסים הממשלתיים של החברה.
מאסק עצמו הגיב אז לביקורת ואמר כי "הבחירה היא בין הגבלת X בשלמותה במדינה - או להגביל גישה לחלק מהציוצים". הוא הבטיח ש-X תפרסם באופן פומבי את בקשות הממשלה הטורקית, אך ספק אם הבטחה זו מומשה באופן שקוף ומלא.
שיעור היענות גבוה לדרישות הצנזורה
לפי נתוני דוחות השקיפות של X, החברה נענתה לכ-86% מבקשות ממשלת טורקיה להסרת תוכן במחצית השנייה של 2024 - עלייה משמעותית לעומת 68% במחצית הראשונה של השנה. זהו שיעור היענות גבוה מאוד, אך עדיין נמוך במעט מהשיעור באיחוד האירופי, שם שיעור ההיענות הגיע ל-90% במחצית השנייה של 2024.
הנתון המדאיג יותר הוא שהרשויות הטורקיות מגישות פי שישה יותר בקשות להסרת תוכן לנפש בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, נתון המצביע על רמת הפיקוח והצנזורה הגבוהה במדינה.
הגבלת גישה לרשתות חברתיות
במקביל לחסימת החשבונות, הגישה לרשתות חברתיות כמו X, טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב הוגבלה בטורקיה, כך לפי דיווחי ארגון המעקב אחר האינטרנט Netblocks.
⚠ Update: it has now been 40 hours since #Turkey imposed widespread social media and messaging restrictions amidst the detention of political opposition figures including Istanbul mayor Imamoglu; the incident continues to severely limit the public's ability to access information pic.twitter.com/E3k9lszSr3
— NetBlocks (@netblocks) March 20, 2025
ההגבלות מקשות על המפגינים לתעד את האירועים, לתאם מחאות ולהפיץ מידע על הפרות זכויות אדם. מומחי זכויות דיגיטליות מדגישים כי הגבלות אלה מהוות חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של השלטון הטורקי לשליטה במרחב האינטרנטי ולדיכוי ביקורת ציבורית.
הסתירה בהתנהלות מאסק
הפער בין הצהרותיו של מאסק על חופש ביטוי לבין התנהלות פלטפורמת X בטורקיה מעורר שאלות קשות לגבי מחויבותו האמיתית לעקרונות אלה. בעוד שמאסק הציג את עצמו כ"מגן חופש הביטוי" והצהיר כי רכש את טוויטר כדי להפוך אותה לפלטפורמה חופשית יותר, ההחלטה לשתף פעולה עם דרישות השלטון הטורקי מראה כי שיקולים עסקיים וגישה לשווקים גוברים לעתים על העקרונות המוצהרים.
מבקרים טוענים כי X, בדומה לפלטפורמות מדיה חברתית אחרות, מייצרת מדיניות כפולה: הגנה על חופש ביטוי במדינות דמוקרטיות לצד שיתוף פעולה עם משטרים אוטוריטריים.
האירועים בטורקיה מדגישים את הקשיים שמעוררת ההתנגשות בין חופש הביטוי לבין אינטרסים מדיניים ועסקיים. לפלטפורמות מדיה חברתית כמו X יש כיום השפעה עצומה על השיח הציבורי, על יכולתם של אזרחים להתארגן ולמחות, ועל זרימת המידע בזמן משברים פוליטיים.
התנהלותן של פלטפורמות אלה במדינות כמו טורקיה עלולה להוות תקדים מסוכן למקרים עתידיים, ומעלה שאלות לגבי האחריות החברתית של תאגידי טכנולוגיה ענקיים בעידן שבו הם מחזיקים בכוח רב על השיח הציבורי העולמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
