דיון חירום בכנסת: ישראל מידרדרת ב-AI - "אפילו לא על המגרש"

הגבלות אמריקניות על ייצוא שבבים והיעדר אסטרטגיה ממשלתית מסכנים את מעמדה הטכנולוגי והביטחוני של ישראל בתחום • ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "החמרת הגבלות יצוא שבבים עלולה להשפיע בצורה חמורה על ישראל" • הוועדה לענייני בינה מלאכותית קוראת להשקעה של ארבעה מיליארד שקל בעוצמת מחשוב לאומית

המצב מדאיג: "אנחנו עלולים לאבד את מקומנו בזירה העולמית". צילום: רויטרס

"העולם נמצא במרוץ חימוש AI וישראל לא רק מחוץ למשחק, היא אפילו לא על המגרש" – כך אמרה היום (רביעי) ח"כ אורית פרקש-הכהן, יו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. את הדברים אמרה פרקש-הכהן במהלך דיון חירום בנושא הידרדרות ישראל בתחום ה-AI וההחלטה האמריקנית על הגבלת יצוא השבבים לישראל.

הדיון, שהתמקד בהשפעת ההגבלות האמריקניות, חשף נתונים מדאיגים. דו"ח רשות החדשנות מיוני 2024 אמנם דירג את ישראל במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, אך ההשקעה הציבורית בתחום נמצאת בירידה דרמטית. מבקר המדינה התריע על כך שישראל ירדה למקום ה-32 בדירוג האסטרטגיה הממשלתית בתחום, והוסיף כי יש צורך דחוף בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח.

ממשל ביידן הטיל מגבלות חמורות על יצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, בין היתר על כמות המעבדים, רכיבי זיכרון ותוכנה מתקדמים. בנוסף, הוטלו מגבלות ביורוקרטיות שמכבידות על הגדלת מכסות קיימות. ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת: ישראל עלולה לאבד את היכולת להקים מרכזי נתונים מתקדמים ולשמור על היתרון הביטחוני-טכנולוגי שלה. פרקש-הכהן הזהירה: "פרסום כללי הבינה המלאכותית החדשים בארה"ב מאותתים לישראל כי היא אינה שותפה לחזון הטכנולוגיות המתקדמות".

ח"כ אורית פרקש-הכהן. "ישראל ניצבת בפני קריאה אחרונה", צילום: אורן בן חקון

ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ציין בדיון: "החמרת הגבלות יצוא שבבים עלולה להשפיע בצורה חמורה על ישראל. גם אם תבוטל ההחלטה, לא ניתן לעבור לסדר היום – מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית ממשיך לרדת".

מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף, הדגיש: "ישראל חייבת להקים מוקד ממשלתי אחד עם סמכויות נרחבות לקידום טכנולוגיות מתקדמות ולצמצום רגולציה. אחרת, אנחנו עלולים לאבד את מקומנו בזירה העולמית".

הוועדה פרסמה כמה המלצות אסטרטגיות: ראשית, על הממשלה להגדיר יעד לאומי אסטרטגי להיות בת ברית מובילה בציר האמריקני עד 2026, כדי להגמיש את המגבלות ולתמוך בתעשייה הישראלית. שנית, יש להציב יעד של עוצמת מחשוב לאומי בהיקף של 1,289 פטה-פלופ, בעלות של כארבעה מיליארד שקל, שיאפשר לישראל להוביל בתחום עד 2027 ולהישאר תחרותית עד 2030. בנוסף, נדרשת חקיקה לאומית שתסמיך גוף ייעודי למימוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית.

פרקש-הכהן סיכמה: "ישראל ניצבת בפני קריאה אחרונה להוביל בתחום הבינה המלאכותית. ללא צעדים משמעותיים ומהירים, ניאלץ להתמודד עם השלכות חמורות על מעמדנו הביטחוני, הכלכלי והטכנולוגי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר