האם אפשר להאט את תהליך ההזדקנות? מחקר חדש מציע פתרון

תגלית מפתיעה בסין: נוגדן שתפקידו להגן על הגוף נחשף כגורם מאיץ הזדקנות • ואלה דווקא בשורות טובות

תהליך ההזדקנות. ככל שאנחנו מתבגרים, הנוגדן מצטבר באיברים בגוף. צילום: גטי אימג'ס

תגלית מדעית חדשה עשויה לקרב אותנו צעד נוסף להבנת תהליך ההזדקנות - ואולי אף להאטתו. במחקר שהתפרסם לאחרונה, צוות חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים וממכון המחקר BGI גילו כי נוגדן מסוים - שהוא סוג של חלבון במערכת החיסון שלנו - משחק תפקיד מפתח בתהליך. הם מצאו שככל שאנחנו מזדקנים, נוגדן זה מצטבר באיברים שונים בגוף - ממצא שנצפה הן בבני אדם והן בעכברים.

מבט חדש על השינויים בגוף

החוקרים ערכו מיפוי מקיף ומדויק של תשעה איברים שונים בגוף, שחשף כיצד הרקמות משתנות במהלך הזמן. המיפוי הראה שני שינויים עיקריים: הפרעה במבנה הרקמות, ושינויים בתפקוד התאים עצמם.

בתוך כך התגלה ממצא מפתיע הקשור למערכת החיסון: נוגדן בשם IgG, שתפקידו המקורי הוא להגן על הגוף, התברר כגורם מרכזי בתהליך. "זהו צעד משמעותי קדימה," מסביר פרופ' גואנגהוי ליו, ממובילי המחקר. "הצלחנו לזהות את המוקדים המדויקים של התהליך באיברים השונים, ולחשוף את התפקיד המכריע של הנוגדן".

החוקרים זיהו אזורים מיוחדים בכל איבר שנבדק, שם התהליך מואץ במיוחד. הממצאים הראו: ככל שאזור באיבר קרוב יותר לנקודות האלה, כך השינויים בו מהירים יותר. יתרה מכך, באזורים אלה נמצאה הצטברות גבוהה במיוחד של הנוגדן IgG.

נמצאה הדרך למעיין הנעורים? "מקווים שהמחקר יוביל לפיתוח טיפולים חדשים", צילום: Freepik

הניסוי שהוכיח: הנוגדן מאיץ את התהליך

כדי לוודא את השפעת הנוגדן, החוקרים ערכו ניסוי מכריע: הם הזריקו את ה-IgG לעכברים צעירים. התוצאות היו חד-משמעיות - הזרקת הנוגדן האיצה את השינויים באיברים שונים בגופם.

החוקרים גילו כי הנוגדן משפיע ישירות על תאי מערכת החיסון והמוח, וגורם להם לשחרר חומרים דלקתיים, תהליך המזוהה עם הזדקנות מואצת. "הממצאים מספקים לנו הבנה טובה יותר של המנגנון," מסביר פרופ' ליו.

צעד ראשון לקראת טיפול

הצוות פיתח שיטת טיפול חדשנית המבוססת על מולקולות מיוחדות (אנטי-סנס אוליגונוקלאוטידים, או בקיצור ASO) שמסוגלות להפחית את רמות ה-IgG ברקמות. כשהשיטה נוסתה על עכברים, היא הצליחה להאט את קצב השינויים באיברים שונים. "התוצאות היו מרשימות," אומר פרופ' ליו. "לא רק שזיהינו גורם מרכזי בתהליך, אלא גם הצלחנו למצוא דרך להתערב בו".

עם זאת, הדרך לפיתוח טיפולים דומים בבני אדם עדיין ארוכה. נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של הפחתת רמות ה-IgG ולוודא את בטיחות הטיפול. "אנחנו מקווים שהמחקר יוביל לפיתוח טיפולים חדשים", מסכם פרופ' ליו. "זהו צעד קטן אך משמעותי בדרך להבנת אחד התהליכים המורכבים ביותר בטבע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר